ישראל פולס

אחים לטראומה: לוחמי עורב נח"ל יוצאים לקרב חייהם

p
המחבר
בקצרה
ארבע שנים אחרי "צוק איתן", הבין סרן במיל' עומרי ראנם כי הקרב הקשה בבית חנון בו נהרג חברו סגן רועי פלס הותיר את אותותיו בלוחמי הפלוגה וכי הם סובלים מפוסט טראומה. כעת הוא מסייע להם לגייס 200 אלף שקלים מהציבור לטובת טיפול נפשי.

"שמענו בום חזק...הטיל הראשון פגע ב(רועי) פלס פגיעה ישירה והרג אותו במקום...הטיל השני פגע בבניין עצמו והיו לנו 12 פצועים...זה היה הלילה הכי גרוע בחיים שלי...כל אחד מאתנו נשאר שם בבית חנון" – כך מספרים למצלמה תומר טולדו, אור לוי ויהונתן הרבלין, לוחמי פלוגת עורב נח"ל לשעבר שלחמו ונפצעו במבצע "צוק איתן" [2014].

לאחרונה, כארבע שנים אחרי הקרב שבו נהרג חברם סגן רועי פלס מפגיעת טיל קורנט, פרסמו כמה מחבריו לפלוגה סרטון וידאו וביקשו עזרה במימון שיקומם הנפשי. הלוחמים הבינו רק עתה כי הם סובלים מפוסט טראומה, ובהיעדר סיוע ממשרד הביטחון הם החליטו לפנות לציבור הרחב. עד כה תרם הציבור כ-92 אלף שקלים, מחצית מהיעד הנדרש.

בעל היוזמה הוא מ"פ במילואים, סרן עומרי ראנם מהכפר הדרוזי סוג'ור בצפון, שהשתחרר מצה"ל לפני כחצי שנה והתגייס לסייע לחייליו. בראיון לאל-מוניטור הוא מספר על התחושות האישיות, הייסורים והקשיים שלו ושל חייליו, שהחליטו ארבע שנים אחרי הלילה הנורא ההוא לצאת למסע הצלה נפשי, על אף תחושת הבושה המלווה תדיר נפגעי טראומה.

"צוק איתן תפס אותי ואת חברי הטוב רועי פלס ז"ל בסוף קורס קצינים", הוא מספר, "הוא תל אביבי ואני דרוזי מהצפון. בלילה של ה-26 ביולי נכנסה לתוקף הפסקת האש הרשמית הראשונה, אבל בשעה 22:00 בלילה נורו שניים או שלושה טילי קורנט. רועי, שהיה אז מפקד צוות, שהה עם חייליו על גג בניין בבית חנון, חטף פגיעה ישירה ומת במקום. 12 מחייליו נפצעו באורח בינוני קשה".

אחרי שתיקה ארוכה הוא ממשיך לספר על המרוץ נגד השעון לפנות את החיילים הפצועים ולאתר במקביל את גופת מפקדם, לפני שמגיעה פקודת הנסיגה לשטח ישראל: "אחרי שפונו הפצועים, כוח נוסף מצא את הגופה באיזו חצר. הייתי בחוץ והחיילים אמרו לי שהגיעה אלונקה של אחד ההרוגים. לא ידעתי שזה החבר הכי טוב שלי. אני מקבל את האלונקה והאנשים לא מסתכלים לי בעיניים. על פי הסימנים אני מבין שזה חברי הטוב רועי. נדרשתי להחליף אותו, ולפקד על מה שנותר מהצוות שנפגע".

כארבע שנים חלפו מאז. רוב חיילי הפלוגה כבר השתחררו משירות סדיר. ראנם המשיך במסלול הפיקוד, מונה למ"פ והשתחרר מצה"ל בחודש אפריל האחרון [2018].

"ביום הזיכרון האחרון (לחללי צה"ל) הבנתי שיש לנו בעיה מאוד גדולה בצוות", הוא אומר, "ידעתי שהיו כמה אנשים שניגשו למשרד הביטחון והתחילו תהליך של הכרה וטיפול בפוסט טראומה, אבל הרבה אחרים לא נמצאים בטיפול ולא מודים במצבם, או לא מבינים וסוחבים איתם זיכרונות". לדבריו, כמה לוחמים לשעבר אף  ניסו לשים קץ לחייהם.

ד"ר אודליה גרטל קרייביל, מומחית לטיפול בנפגעי טראומה, מסבירה בשיחה עם אל-מוניטור כי תופעת ההתאבדות בקרב חיילים הלומי קרב נחקרה לאחרונה בארה"ב. במחקר נחשף נתון מדהים לפיו בכל יום שמים קץ לחייהם 20 חיילים משוחררים שלקו בטראומת קרב.

בשיחה שקיים עם חייליו לשעבר, גילה סרן במיל' ראנם את התופעות וההשפעות הקרב עליהם. "אנשים שטסו לחו"ל פחדו לחזור הביתה, כי כל דבר הזכיר להם שהם היו קרובים למוות", הוא מתאר, "אחד מהם אפילו התקשר לאביו שיבוא לאסוף אותו מפרו. אמא של אחד החיילים שלי התקשרה אליי ואומרת לי 'הבן שלי לא חזר מבית חנון אותו אדם, אני רוצה להחזיר אותו לחיים.'"

חיילי הפלוגה פנו לעמותת ''בשביל המחר'' שהוקמה כיוזמה פרטית לאחר מלחמת לבנון השנייה [2006] מתוך הכרה שחיילים רבים שלחמו במלחמה לא שבו לשגרת חייהם. העמותה פועלת להקנות להם "את הכלים הרגשיים הנדרשים לטובת עיבוד, הכלה, התמודדות,  פרידה ו'אריזה מחדש' של חוויות הלחימה." העמותה מסייעת לשיקום הלוחמים באמצעות מסעות קבוצתיים ייחודיים בטבע.

בעמותה מסבירים כי "אוכלוסייה זו, שאינה מסווגת כהלומת קרב ואינה מוכרת על ידי משרד הביטחון כנכי צה"ל, 'נופלת בין הכיסאות'. הם מתמודדים עם קשיים המעכבים את הסתגלותם והשתלבותם בחיים האזרחיים, אך אינם משתלבים במסגרות המציעות התערבות טיפולית, סיוע או תמיכה. המענה שאנו מציעים הינו מסעות בטבע המונחים על ידי אנשי מקצוע."

בעמותה מעריכים את עלות הטיפול ב-34 חיילי פלוגת עורב נח"ל בכ-200 אלף שקלים, וראנם החליט לפעול לגיוס הכסף. מבחינת חייליו, רק אם יגויס הכסף  הנדרש יוכלו לצאת יחד למסע טיפולי שיחזיר אותם למסלול חייהם.

ד"ר גרטל קרייביל אומרת כי הטיפול בישראל בנפגעי טראומה הוא מהטובים בעולם, אבל רוב נפגעי הטראומה נדרשים לשאת את הוצאות הטיפול באופן פרטי. לדבריה גם צבאות אחרים, לרבות צבא ארה"ב, לא ממהרים לראות בנפגעי טראומה כמי שזקוקים לטיפול מיידי, והתוצאות לעתים הרות אסון.

ראנם: "מנכ"ל ער"ן (עמותה המעניקה סיוע נפשי בטלפון ובאינטרנט) אמר לי כי ככל שאתה דוחה את הטיפול בטראומה, כך הסיכוי לחזור למה שהיית פעם הולך ומתרחק. אני אמרתי לחיילים 'אתם התעוררתם בזמן, ככל שתקדימו לקבל את הטיפול יש סיכוי שתחזרו לשגרת חיים. עכשיו צריך לגייס את הכסף.'"

אם מדינה דורשת גיוס חובה, היא נושאת באחריות לשלום חייליה הנפגעים במהלך השירות. למרות שלא קיבלו סיוע ממשרד הביטחון, לוחמי עורב נח"ל נמנעים מלבקר את צה"ל שאינו מכיר באחריות למצבם, והביא אותם למצב בו נאלצו לחשוף קבל עם ועולם את מצוקתם. "זה קשה, קשה מאוד", אומר סרן במיל' עומרי ראנם. "אבל עכשיו זו המשימה של חיי." על אף שהשתחרר מצה"ל, הוא עדיין חש מחויבות רבה לחייליו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept