ישראל פולס

מדוע נתניהו שם ברקס ל"חוק הפורנו"?

p
המחבר
בקצרה
כמי שמחזיק את חשבונות הטוויטר, הפייסבוק והאינסטגרם הפופולריים ביותר של פוליטיקאי ישראלי, נתניהו מבין ש"חוק הפורנו" עלול להוות פתח לרגולציה של כל המרחב האינטרנטי, מה שעשוי לפגוע ביכולת שלו להפיץ תוכן ממומן לאזרחים. גם המומחים תמימי דעים – מדובר בחוק רע ולא ישים.


ביום ראשון האחרון [9 בדצמבר] שפך ראש הממשלה בנימין נתניהו דלי של מים צוננים על "חוק הפורנו" שמקדמים ח"כ מיקי זוהר ממפלגתו וח"כ שולי מועלם מהבית היהודי. "אני מוטרד מחוקים שמבקשים לצנזר רשתות חברתיות ואינטרנט", אמר נתניהו בישיבת שרי הליכוד, "אנחנו לא רוצים שילדים ייחשפו לתכנים פוגעניים, אבל החשש שלי הוא שלאינטרנט - מרחב שאין בו רגולציה ממשלתית, תיכנס רגולציה. מי יקבע איזה תוכן מותר ואיזה תוכן אסור? מי יקבע את הפרשנויות?"

הצעת החוק המדוברת נועדה למטרה ראויה: להגן על קטינים מתכנים פוגעניים באינטרנט. הבעיה היא שהמשמעויות הרחבות שלה, כמו הפגיעה בפרטיות והקשיים הטכנולוגיים למימושה, לא נלקחו בחשבון אלא התבהרו במהלך הדיונים בהצעה. כתוצאה מכך חברי כנסת שתמכו תחילה בהצעת החוק כמו מירב בן ארי מכולנו, הסירו את תמיכתם. בן ארי אמרה לאל-מוניטור כי לאחר קריאה מחודשת של החוק והבנה לאן הוא מגיע, החליטה להסיר את שמה ממנו כי "בסופו של דבר אני לא רוצה לפגוע בזכויות הפרט ובחוק הזה יש פגיעה לא מידתית. כאנשים בוגרים אנחנו רוצים למנוע כמה שיותר את ההתערבות של המחוקק בתכנים."

כך נותרו זוהר ומועלם, שכל אחד מהם יזם בקול גדול הצעת חוק בנושא לפני כשנתיים [2016], מבודדים במערכה. כאשר ראש הממשלה בעצמו שם ברקס להצעה, נראה כי הסיכויים שהכנסת הנוכחית תעביר את "חוק הפורנו" הם קלושים, אף שהוא עבר ריכוך משמעותי.

ביום שני בערב [10 בדצמבר] קיים נתניהו את הבטחתו ונפגש עם ח"כ זוהר במטרה לרדת לעומקם של דברים, אך כפי הנראה לא השתכנע. זוהר אמר בתום הפגישה כי ראש הממשלה ביקש לקבל את הנוסח הסופי של הצעת החוק כדי ללמוד אותה ולהכריע.

הניסיון לחוקק חוק שיחסום גלישה באתרי פורנו אינו חדש בישראל. כבר ב-2004 יזם ח"כ יחיאל חזן מהליכוד הצעת חוק כזו, שלא הבשילה. בהמשך ח"כים, ממפלגות דתיות בעיקר, ניסו להוביל חקיקה דומה אך כשלו. לגלגולו הנוכחי של החוק, שגובש על ידי שני חברי כנסת דומיננטיים מהקואליציה, זוהר ומועלם, הייתה לכאורה היתכנות. הם הצליחו לגייס חברי כנסת רבים למהלך. בהצעה הראשונית דובר על הטלת חסימה גורפת לגלישה באתרי פורנו על ידי ספקיות האינטרנט. אזרחים שיבקשו לצרוך תכני פורנו יידרשו להזדהות באמצעות תעודת הזהות שלהם. כשהתבררו ההשלכות העצומות של ההצעה מבחינת פגיעה בפרטיות, החליטו השניים לרכך את החוק.

ביום שני [10 בדצמבר] הוצגה הצעת החוק המרוככת בוועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ זוהר, אך התקבלה בהתנגדות גורפת וקולנית מצד חברי כנסת שטענו כי היא אינה מידתית ואינה ישימה. בניגוד לנוסח מוקדם יותר של הצעת החוק, הנוסח המרוכך קובע כי חסימת אתרים לא תהיה ברירת מחדל אלא תדרוש את אישור הגולשים. על פי הנוסח החדש, סינון מלא או חלקי של גלישה באתרים פוגעניים יתבצע באמצעות קוד. המשתמש הבגיר יוכל להקיש סיסמה והקטין באותו בית יהיה מוגן.

איך זה יעבוד? ספקי האינטרנט ידרשו לשאול את הגולשים אם ברצונם לחסום את התכנים באופן גורף או חלקי, או להימנע מחסימה בכלל. אם המנוי לא ישיב לפניית הספק הוא יישאל פעמיים נוספות, ולאחר מכן הספק יחסום את האתגרים עד שהמנוי יודיע אחרת. הספקים גם יידרשו למחוק את המידע שקיבלו על הרגלי הגולשים, זאת בעקבות ביקורת מצד אנשי מחשבים על "רשימות שחורות" העלולות להיווצר בשל החוק. ח"כ זוהר הסביר כי הוא מעוניין להעביר את האחריות לאזרחים, ולכן אחת לשלושה חודשים תישלח התראה לאזרחים שלא מעוניינים בחסימה עם מידע על הנזק שבחשיפת ילדים ונוער לפורנו.

ח"כ חיים ילין, שנכח בדיון בוועדת הפנים השבוע, טען כי מדובר בחוק בעייתי אשר יגרום לכך שקטינים יפתחו יכולות טכנולוגיות כדי ללמוד איך לעקוף את החסימות.

רן בן זיק, מומחה לאבטחת מידע, הסביר בראיון לכאן (ובמאמר שכתב) כי מדובר בחוק מיותר שיגרום לבזבוז כספי ציבור, מכיוון שלדעת כל המומחים הטכניים שקיימים בארץ החוק פשוט בלתי אפשרי ליישום.

בן זיק כיוון כנראה לכך, שישראל ידועה כשיאנית של הורדות לא חוקיות של סרטים וסדרות – מה שגורם למכשירים מהם נעשות העברות כאלה להיות חשופים אוטומטית לתכני פורנו. כל מי שהתנסה בכך בעבר מכיר זאת. הורדות לא חוקיות פותחות את מכשירי הטלפון לתכנים פורנוגרפים שבכלל לא מגיעים מספקים חוקיים. הצעת החוק החדשה מכוונת אל ספקים חוקיים בלבד, שלא יוכלו לחסום תכנים שכאלה.

נוכח ההתנגדות הגורפת לחוק, גם של פעילים בליכוד, קשה לראות איך החוק יעבור בשלוש קריאות בכנסת, בעיקר כשראש הממשלה הפך כעת לבלם העיקרי. ההתנגדות של נתניהו מעבר לכשלים הטכניים נובעת מחשש שהדבר יהווה פתח לרגולציה של כל המרחב האינטרנטי. כמי שחי ברשת ומחזיק את חשבונות הטוויטר, הפייסבוק והאינסטגרם הפופולריים ביותר של פוליטיקאי ישראלי, נתניהו מבין שמדובר בחוק שעשוי להוביל בעתיד ליוזמות נוספות של פיקוח ואיסורים ברשת.

נתניהו אמר זאת מפורשות: מי יקבע איזה תוכן מותר ואיזה תוכן אסור? מבחינתו, רגולציה על תוכן עשויה לפגוע ביכולת שלו בעתיד להפיץ תוכן ממומן שמגיע למיליוני אזרחים. למשל, חקיקה שתקבע שאזרחים יכולים לבקש מספקיות האינטרנט לחסום תכנים של פוליטיקאים מסוימים. כיום נתניהו מגיע בהקלקה אחת למיליונים וכך מעביר את מסריו. בדיוק כפי כשהעלה ביום שני בערב פוסט תמיכה בבנו יאיר, שכינה באותו יום בפוסט משלו עיתונאים וח"כים מהשמאל "בוגדים". אמנם ראש הממשלה נתניהו התנער מהמילה "בוגדים", אך הראה באמצעות סרטון כיצד אנשי שמאל משתמשים במילה הזו נגדו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: טכנולוגיה

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept