ישראל פולס

מה יעשו המפלגות הערביות אחרי שאחמד טיבי פירק את הרשימה המשותפת?

p
המחבר
בקצרה
אם וכאשר יסכימו שלוש המפלגות שנותרו תחת מסגרת הרשימה המשותפת לשמר את האחדות ביניהן, הן יצטרכו ללמוד לעבוד כקולקטיב. האלטרנטיבה היא ריצה של כל אחת לבד בתקווה לעבור את אחוז החסימה – משימה כמעט בלתי אפשרית.

תחילה התייחסו מרכיבי הרשימה המשותפת לבקשת ההתפלגות של ח"כ אחמד טיבי, שהוגשה ביום שלישי לוועדת הכנסת [8 ינואר], כאיום סרק. ככול שחלפו השעות, התברר שטיבי רציני ושיש לו תומכים רבים בקרב ראשי רשויות מקומיות ערביות אשר מעניקים לו גב. המילה "גב" פירושה סיוע לוגיסטי שהוא בעל חשיבות רבה במגזר הערבי, המאופיין בהצבעות של משפחות וחמולות. גב חזק מקנה סיכוי לעבור את אחוז החסימה – אותו מכשול שאילץ ארבע מפלגות ערביות להתאחד ערב הבחירות הקודמות [2015].

הרשימה אמנם הייתה משותפת, אבל התככים, החיכוכים ומשחקי הכוח בין המפלגות שדבק אידיאולוגי לא חיבר ביניהן היו שגרה יומיומית. הודעת ההתפלגות של טיבי הגיעה לאחר שבועות ארוכים של דרישה מצידו שמפלגתו תע"ל (תנועה ערבית התחדשות) תקבל במסגרת הרשימה המשותפת "ייצוג הולם.'' טיבי ביקש שהייצוג ייקבע דרך פריימריז פתוחים או באמצעות סקר בקרב מצביעי המפלגות הערביות.

ח''כ טיבי משוכנע שהתמיכה בו ובמפלגתו תע"ל כעת היא גדולה מייצוגה ברשימה המשותפת, כפי שנקבע ערב הקמתה על פי יחסי הכוחות הפוליטיים באותה עת. במהלך המו"מ הזריז ב-2015 נקבע שראש הסיעה הגדולה מבין הארבע, חד"ש, ימלא את תפקיד היו"ר. כמו כן הובטחו לחד''ש חמישה מקומות ריאליים ברשימה – לפחות. במקום השני הוצב נציג התנועה האסלאמית (רע"מ) מסעוד גנאים (לפחות שלושה מקומות ריאליים). את המקום השלישי קיבל יו"ר בל"ד ג'מאל זחאלקה (לפחות שלושה מקומות), ואילו אחמד טיבי הוצב רק במקום הרביעי, עם לפחות שני מקומות ריאליים למפלגתו תע"ל. אבל גם אחרי השגת ההבנות הללו שאלת הרכבת יתר הרשימה המשותפת נותרה פתוחה, והמחלוקת נמשכה גם אחרי שהוקמה "ועדת פיוס". בינתיים שעון הבחירות תקתק. תחת לחץ המועד האחרון להגשת רשימות הושגה אז פשרה בדמות קיום רוטציות.

בכנסת הנוכחית התחלפו חמישה ח"כים ברשימה המשותפת במסגרת הרוטציה, אך ההסדר הזה התברר במהלך הקדנציה כמוקש הרסני שאיים לפרק את האיחוד. הדבק בקושי החזיק את הרשימה ביחד. עתה עם פיזור הכנסת, הגיעה הטלטלה. 

האם חד"ש שוב תרוץ עם בל"ד ברשימה משותפת? והרי ההבדלים התהומיים ביניהן ליוו אותן מרגע הקמת הרשימה.

תומכי חד"ש (החזית הדמוקרטית לשלום ושיוויון) ופעיליהם, רובם חברי המפלגה הקומוניסטית, לא ראו דבר משותף בינם לבין מפלגתו של הח"כ לשעבר עזמי בשארה, אשר נמלט ב-2007 מישראל לאחר שנחשד בריגול וסיוע לחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה.

בל"ד (ברית לאומית דמוקרטית) אמנם דוגלת בהפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, אבל בניגוד לתומכי חד"ש שרוצים להשתלב בחברה הישראלית, חברי הכנסת שלה מצהירים לעיתים תכופות הצהרות מיליטנטיות. אלה היו לצנינים בעיני פעילי חד"ש ותומכיהם.

בתווך בין חדש לבל''ד נמצאת סיעת רע"מ (רשימה ערבית מאוחדת) . מדובר בתנועה אסלאמית דתית שרוב חבריה פרשו מהפלג הצפוני של "האחים המוסלמים" שאותו הוביל השייח' ראיד סאלח לאחר החתימה על הסכמי אוסלו. רע"ם מבקשת להכיר בערביי ישראל כמיעוט לאומי ולעגן את זכויותיהם בחוקה. היא זוכה לתמיכה רחבה בקרב המגזר הבדואי, בעיקר בדרום.

חד"ש ובל"ד, שתי מפלגות חילוניות, התקשו להתחבר למצע הפוליטי של רע''מ הדתית אסלאמית, אבל בלית ברירה התאחדו לרשימה אחת כדי לשרוד.

בינתיים בל"ד עצמה עוברת שינויים פרסונליים מהותיים. יו"ר המפלגה ח"כ זחאלקה החליט לפרוש ולא יתמודד לכנסת הבאה. גם חברתו למפלגה, הח"כית השנויה במחלוקת חנין זועבי, החליטה שלא להתמודד לכנסת הבאה כאשר הבינה כי סיכוייה להיבחר קלושים. חבר נוסף מטעם בל"ד בסיעה המקורית של הרשימה המשותפת לא יתמודד גם הוא: מדובר בח"כ לשעבר באסל גטאס, שנשפט ונכלא לשנתיים לאחר שנתפס מבריח טלפונים סלולריים לאסירים פלסטינים הכלואים בישראל.

אם וכאשר יסכימו שלוש המפלגות שנותרו – חד"ש, בל"ד ורע"מ – לשמר את האחדות ביניהן, עוד צפויים להן קרבות עזים. כוחה האלקטורלי של חד"ש גדול משתי האחרות, אך נדמה כי כל אחת מהן לבדה תתקשה מאוד לעבור את אחוז החסימה הנדרש (3.25% מהקולות הכשרים). משימתו של איימן עודה, יו"ר חד"ש והרשימה המשותפת, היא לשמור את מרכיבי הרשימה מאוחדים ובמקביל לשדר לשתי המפלגות האחרות כי הן זקוקות לו יותר מאשר הוא זקוק להן כדי לשרוד פוליטית.

ח"כ טיבי לוקח על עצמו סיכון רב. הבחירות הקרובות בישראל יהיו טעונות כפי שלא הייתה כנראה אף מערכת בחירות קודמת, ואחוז ההצבעה בקרב יהודים עשוי להיות גבוה מאוד. במקרה כזה השגת אחוז החסימה מבחינת המפלגות הערביות עשויה להפוך למשימה כמעט בלתי אפשרית.

פרופ' אסעד ג'אנם, מרצה בכיר בית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה וחוקר ותיק של החברה הערבית בישראל, סבור כי טיבי עשוי לעבור את אחוז החסימה. בראיון לאל-מוניטור אומר ג'אנם כי לטיבי יש כיום תומכים רבים ובסיס כוח רחב הכולל  כ-20 ראשי רשויות מקומיות. לדבריו, אם טיבי אכן ירוץ ברשימה עצמאית, הוא יוריד את הרשימה המשותפת לפחות מחצי מכוחה הנוכחי (13 מנדטים).

"המרכיב היחיד שיכול לרוץ לבד ולגרוף קולות נוספים מחוץ למצביעי הרשימה (המשותפת) זה אחמד טיבי", הוא אומר, "שאר המרכיבים לא יכולים לרוץ לבד, כולל חד"ש". בל"ד לדעתו היא לא פקטור משמעותי מבחינה ארגונית. לעומתה, התנועה האסלאמית וחד"ש הן חזקות מבחינה ארגונית, פעיליהן בשטח רבים וסניפיהן חזקים. עם זאת הוא מעריך כי שתיהן סובלות מירידה בתמיכה בהן. "לטיבי יש תמיכה ציבורית "בקרב העם", קובע ג'אנם, "האתגר שלו הוא לארגן את הכוח ולהביא אותו לקלפי. זו משימה מורכבת".

ח"כ טיבי עבד קשה בקדנציה האחרונה. הוא הרבה לסייר ביישובים הערביים בישראל ולגייס את תמיכת הצעירים בנושאים הבוערים להם. טיבי, אשר במשך שנים נתפס כמי שרק ענייניה של הרשות הפלסטינית מעניינים אותו ואף הגדיר את עצמו כיועץ של יאסר ערפאת ואבו מאזן, פעל במרץ כדי לשנות את התפיסה הזו – אולי כי הבין מה רוצה "העם". התמקדות בייצוג ענייניו ופתרון מצוקותיו; פחות ייצוג של אבו מאזן והפלסטינים בשטחים.

זאת כנראה הסיבה שבגללה תע''ל משנה ומעדכנת את המצע שלה. מסיעה שמתמקדת בנושא המדיני, פתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, לתנועה סוציאל-דמוקרטית שנושאי החברה והרווחה של האוכלוסייה הערבית ישראלית עומדים בראש סדר עדיפויותיה. זה גם נכון מבחינת האסטרטגיה של טיבי לגיוס מצביעים, וגם מתאים לייאוש המדיני הפלסטיני. נראה שכולם, כולל טיבי עצמו, מבינים שפתרון הסכסוך הולך ומתרחק .

"גאה להיות חלק ממפלגה שיודעת לשים את האידאולוגיה לפני האינטרסים האישיים", עקץ ח"כ עודה את ח"כ טיבי כשהבין כי זה לא רק מאיים אלא נחוש לפרק את הרשימה המשותפת ולרוץ לבד. בציוץ בטוויטר הוא הוסיף ועקץ: "מי שהיה רוצה לראות את הרשימה המשותפת מתפרקת, יותר מכל, זה נתניהו. מי שרוצה לעשות הפרד ומשול בין ערבים לערבים זה הימין הקיצוני".

האשמתו של טיבי ב"אינטרס אישי" לא עושה עליו רושם. הוא כבר התחיל להרכיב את הרשימה שלו שצפויה לקחת קולות מכל שותפיו לשעבר. לרשימתו צפויים להצטרף ראש עיריית נצרת עלי סאלם וכן מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין לשעבר אשר מילא את תפקיד יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות. 

ומה יהיה על הרשימה המשותפת? פרופ' ג'אנם אומר כי הנותרים יצטרכו לעשות סדר בתוכם. לדבריו, משקלו של כל אחד מחברי הכנסת היה גדול אבל כקולקטיב התפקוד שלהם שאף לאפס. "הזעזוע שחולל בהם טיבי יכול לסייע להם להתעורר", הוא מסכם.  

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli elections, arab parties, israeli politics, arab israelis, israeli arabs, ayman odeh, ahmad tibi, joint list

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept