ישראל פולס

האם גנץ יצליח להסיר את קללת מפלגות המרכז?

p
המחבר
בקצרה
האתגר של בני גנץ הוא לא פחות מעצום: כיבוש השלטון באמצעות מפלגת מרכז שקיימת רק חודשיים, עם דמויות חדשות משמאל ומימין וניסיון תמידי להלך בין הטיפות. איש לפניו לא עשה דבר כזה.

פעם אחת בלבד הצליחה מפלגת מרכז חדשה בישראל לזכות בבחירות ולהרכיב ממשלה. זה קרה בבחירות 2006, כאשר מפלגת קדימה בראשות אהוד אולמרט זכתה ב-29 מנדטים. אולמרט ניהל קמפיין מעמדת ראש הממשלה, לאחר שהחליף את אריק שרון שנפל לתרדמת בעיצומה של מערכת הבחירות.

היתרון המובנה של קדימה היה שהיא קמה מתוך השלטון, מתוך השבר בליכוד שחוללה תוכנית ההתנתקות מעזה של יו"ר הליכוד אריאל שרון ועל תשתית מבוססת של ראשי רשויות מקומיות שערקו מהליכוד. בשיאה, קדימה זכתה לכ-40 מנדטים בסקרים. בצמרת שלה היא הציגה לציבור את הדמויות הבכירות ביותר בימין ובשמאל, אישים בעלי עוצמה שלטונית סוחפת, כמו סמל השלום ואדריכל הסכם אוסלו שמעון פרס ושרים לשעבר בליכוד ובעבודה.

קדימה קמה מתוך חזון מדיני ברור – קידום תהליך השלום על בסיס גבולות הקבע של "מפת הדרכים", אך במבחן התוצאה היא כשלה. המפלגה לא מימשה את חזונה המדיני, החליפה שלושה ראשים (אולמרט, ציפי לבני ושאול מופז), גוועה לאטה (רק 2 מנדטים בבחירות 2013) והתאדתה.

לכן, האתגר של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הוא לא פחות מעצום: כיבוש השלטון באמצעות מפלגת מרכז שקיימת רק חודשיים, עם דמויות חדשות משמאל ומימין, וניסיון להלך בין הטיפות. איש לפניו לא עשה דבר כזה.

כמו קדימה, גנץ טוען שהוא לא שמאל ולא ימין. הוא נחשב כדמות המובילה במרכז ואפילו במפלגות השמאל, ובכל זאת הציב בצמרת את איש הימין שר הביטחון לשעבר מהליכוד משה יעלון; את מזכיר הממשלה לשעבר צביקה האוזר, שעבד לצד בנימין נתניהו ונחשב תומך אדוק בחוק הלאום ובחיזוק ההתנחלויות; ואת הפובליציסט הימני ד"ר יועז הנדל, דוברו לשעבר של נתניהו.

אבל בניגוד לקדימה שהייתה בעלת אג'נדה מדינית ברורה – התכנסות אל תוך גושי ההתנחלויות בשומרון ופינוי יישובים, גנץ ומפלגתו מציגים עמימות מדינית מכוונת, כפי שאפשר היה להיווכח השבוע.

ראשית, הריאיון המדובר והמקיף של גנץ לידיעות אחרונות שפורסם במלואו ביום שישי [8 בפברואר]. בכוונת מכוון הוצבו מולו שני מראיינים: הזמר שלמה ארצי, בעל טור בעיתון, המזוהה עם השמאל-מרכז; וחנוך דאום, גם הוא בעל טור בעיתון, פובליציסט ימני המקורב לימין החדש. התמהיל הזה נועד לשרת את סיסמת הקמפיין: אין שמאל ואין ימין. זה כמובן לגיטימי, אבל גם קריאה חוזרת של הריאיון אינה מספקת תשובה ברורה: מהי התוכנית המדינית של בני גנץ? האם הוא תומך בפינוי יישובים? האם יבנה בהתנחלויות? או שאולי זו אינה השעה, והאג'נדה שלו היא בעיקר ביטחוניסטית ואיחוי הקרעים בעם אחרי נתניהו?

כשדאום מקשה ושואל – יעלון חושב שאוסלו היה אסון נוראי ושאין פרטנר פלסטיני, מה העמדה שלך בדברים האלה? גנץ בתשובתו הולך סחור סחור ומסביר שבגדול השאלה המרכזית היא ביטחונית. "היא צריכה להבטיח את ישראל מבחינת הביטחון שלה...עכשיו יש פה את שאלת האינטרס. אנחנו, וגם ביבי אמר את זה בנאום בר אילן, לא מחפשים שליטה על אף אחד אחר. אנחנו צריכים למצוא את הדרך שבה אנחנו לא מקיימים שליטה על אנשים אחרים".

דאום גם שאל את גנץ האם הוא תומך בהתנתקות, וגנץ השיב כי ההתנתקות בוצעה מתוך מחשבה מדינית של מדינת ישראל והתקבלה באופן חוקי. "אז אתה לא מצטער שעקרנו משם יישובים?", תהה דאום וגנץ השיב: ''ההתנתקות הייתה מהלך חוקי שהתקבל על ידי ממשלת ישראל ובוצע על ידי צה"ל והמתיישבים בצורה כואבת, אבל טובה. צריך לקחת את הלקחים ולממש אותם במקומות אחרים.''

ביום רביעי [6 בפברואר], מיד לאחר פרסום חלקים מהריאיון, קפץ ראש הממשלה על המציאה והאשים את גנץ בשמאלנות ובכוונה לבצע מהלכים חד צדדיים, אף שגנץ לא אמר זאת במפורש. האם מדבריו ניתן היה להבין זאת? תלוי את מי שואלים.

במטה מפלגת גנץ "חוסן לישראל" נכנסו לנוהל קרב. הלחץ היה שהמניפולציה של נתניהו תיצרב בתודעה, ולכן התגובה הייתה בהתאם: "ההתנתקות בוצעה והובלה על ידי ממשלה לגיטימית בראשות הליכוד, הצביעו בעדה נתניהו וראשי הליכוד והיא דובררה על ידי מירי רגב (דוברת צה"ל בהתנתקות). בממשלת גנץ לא יהיו שום פעולות חד צדדיות הנוגעות לפינוי ישובים". לטקסט מתריס אחר הוצמדה תמונת נתניהו לוחץ יד ליאסר ערפאת.

מי שהיטיב לזהות את הקו המעורפל היה השר לשעבר חיים רמון, מאדריכלי קדימה ושר מטעמה, אשר כתב בחשבון הטוויטר שלו: "ההתנתקות בוצעה על ידי אריאל שרון. רוב הליכוד התנגד להתנתקות. שרון עזב והקים את קדימה על רקע זה. ביבי, הליכוד, בוגי, הנדל והאוזר חושבים שההתנתקות הייתה אסון. אשמח לדעת מה דעתו של בני גנץ ואם אפשר תשובה ברורה".

לקלחת הזו הצטרף האוזר, אשר צוטט ביום שישי כאומר על גנץ: "הוא יבנה לא פחות מנתניהו בשטחים". אם אכן כך, מה ההבדל בין הליכוד לחוסן לישראל?

הסקרים האחרונים ממשיכים להאיר לגנץ פנים והוא קיבע את מעמדו כמתמודד מול נתניהו על ראשות הממשלה מקרב כל המפלגות. אולם כאמור, הסטטיסטיקה של מפלגות המרכז אינה עובדת לטובתו. ככל שיתקרבו הבחירות הוא יצטרך לחדד עמדות, כשנתניהו והימין החדש יעשו מניפולציות על כל התבטאות שלו או של יעלון והאוזר. גם בשמאל בוודאי יתקפו אותו וינסו לאתגרו.

אם יצליח להקים ממשלה, גנץ יעשה היסטוריה. כרגע מאזן הגושים אינו לטובתו. למרות הסמנים הימניים, רוב מצביעיו באים מהמרכז-שמאל. בינתיים חוסן לישראל אינה מחוללת מפץ פוליטי הנחוץ לניצחון.

נמצא ב: israel resilience, likud, benjamin netanyahu, israeli elections, centrist, israeli politics, benny gantz

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x
keyboard_arrow_up

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept