ישראל פולס

השימוש בקנאביס בישראל פורח. האם הלגליזציה למטרות פנאי בדרך?

p
המחבר
בקצרה
ישראל היא אחת החלוצות בעולם בשימוש בקנאביס רפואי והחל מה-1 באפריל היא תהיה אחת הראשונות שתאפשר את מכירתו בבתי מרקחת. שורה של "לשעברים" – ראש ממשלה, שרים, מפכ"ל משטרה – עוסקים כיום בתחום ומקנים לסם תדמית מכובדת. האם המהלך הבא הוא לגליזציה?

שנת 2019 היא ללא ספק שנת הקנאביס בישראל. ב-27 בינואר אישרה הממשלה ייצוא קנאביס רפואי והזניקה את מניותיהן של שמונה חברות הקנאביס הנסחרות בבורסה במאות אחוזים. בעוד חודש וחצי (1 באפריל) ייכנסו לתוקף שתי רפורמות משמעותיות בתחום.

הראשונה תציב את ישראל בין החלוצות בעולם במכירת קנאביס בבתי מרקחת. כמאה רופאים שהוכשרו לכך יספקו מרשמים שיאפשרו לקנות את הסם מכל סניף של רשת בתי המרקחת הגדולה בישראל, סופר-פארם.

רפורמה שנייה קשורה לאי הפללה של צרכני קנאביס. החוק הקיים שמאפשר מאסר של עד שלוש שנים בכלא על צריכת קנאביס יבוטל בהוראת שעה. במקום זאת, נגד משתמשי קנאביס שייתפסו לא יבוצע רישום פלילי (עד 15 גרם), אך הם ייאלצו לשלם קנס כספי בסך 1,000 שקלים (בפעם הראשונה) או 2,000 שקלים (בפעם השנייה) ובפעם השלישית יופנו להסדר מותנה שיסייע להם בגמילה.

"אין כל ספק שמדובר בצעד נוסף לכיוון לגליזציה מלאה של קנאביס לצרכי פנאי בישראל", אומר לאל-מוניטור אורן ליבוביץ, יו"ר מפלגת עלה ירוק המקדמת את הסדרת ענף הקנאביס בישראל. "אנחנו בדרך לשם, וברגע שגם הבורסה מבינה שיש כסף בתחום הזה, וגם המדינה מבינה שהיא יכולה להרוויח מזה הרבה, זה רק עניין של זמן עד שתקופת היובש של הקנאביס תחלוף מהעולם".

לדברי ליבוביץ, השינוי המשמעותי הוא בעיקר תדמיתי. "כשאנחנו רואים דמויות כמו מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו, שרי הבריאות לשעבר חיים רמון ודני נווה וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק שנכנסים לענף, גם אם זה בתחום הרפואי, זה מכניס את הקנאביס עוד צעד לתוך השיח הציבורי הלגיטימי. כעת זה כבר לא תחת התיוג המאיים של 'סמים', אלא חומר רפואי בעל סגולות בריאותיות. לפי סקר שלנו, כבר עכשיו 71% מהציבור תומכים בהסדרה של שוק קנאביס חוקי, בדומה לשוק האלכוהול".

אחוז מעשני הקנאביס בישראל הוא מהגבוהים בעולם. לפי סקר של הרשות למלחמה בסמים שפורסם ב-2017, 27% מהישראלים צורכים קנאביס. תוצאות הסקר המלאות מראות כי כמעט מחצית (41%) מבני ובנות 25-18 השתמשו בקנאביס בשנה שבה נערך הסקר, ו-33% מבני ובנות 40-26.

ח"כ אילן גילאון (מרצ), אחד מחברי הכנסת הבולטים ביותר בתמיכתם בשימוש חופשי בקנאביס עדיין לא מרוצה מהרפורמות. "ברור שאני שמח על הרפורמות אבל האמת היא שאין לנו סבלנות לעוד צעדים איטיים", הוא אומר לאל-מוניטור. "אנחנו דורשים, כמפלגה, לגליזציה מלאה ושיתייחסו לקנאביס כמו לאלכוהול. החסם היחיד הוא הלובינג האגרסיבי של חברות התרופות שרוצות מונופול על משככי הכאבים. חייבם לחסל את הצביעות הזו".

עם זאת, מי שמצנן מעט את ההתלהבות הוא פרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל ומי שגילה לראשונה את החומר הפעיל בצמח, ה-THC. בשיחה עם אל-מוניטור הוא אומר כי אינו רואה לגליזציה באופק. "אני רואה התקדמות משמעותית בהבנת התרומה של הקנאביס הרפואי והסדרה של הנושא, אבל אני לא רואה שהחברה הישראלית מוכנה עדיין לשימוש בקנאביס למטרות חברתיות", הוא אומר אך מסרב בתוקף לחשוף את עמדתו האישית בנושא. "אנחנו הישראלים די שמרנים, ולמרות מדיניות אי-ההפללה אני לא רואה לגליזציה בעשור הקרוב בישראל".

ד"ר יהודה ברוך הוא הרופא הראשון בישראל שהוסמך לאשר קנאביס רפואי לחולים. גם הוא סבור שהמהלכים האחרונים מבטאים התקדמות בדרך ללגליזציה, אך מציע שלא למהר. "ישראל היא חלוצה בתחום ההכרה בקנאביס הרפואי, אבל בכל הקשור לשימוש חופשי, היא יושבת על הגדר ומחכה לראות מה המשמעויות החברתיות של העניין", הוא אומר לאל-מוניטור.

ד"ר ברוך מביא דוגמאות ממקומות בעולם שבהם השימוש בסם חוקי. "בקולורדו, למשל, יש עלייה משמעותית בפניות לחדרי מיון בגין תופעות לוואי של שימוש בקנאביס. בקולורדו מזוהה גם גידול במעורבות בתאונות דרכים של נהגים עם קנאביס בדם. אך המשמעות של זה אינה ברורה עדיין. יש גם שאלות על ההשלכות ארוכות הטווח שעדיין לא ניתנה להן תשובה. מה ההשלכות של זה על העבודה, על המשפחה, ועל החברה. אנחנו יודעים שבצד הדברים הטובים של הקנאביס, מדובר בסם פסיכו-אקטיבי שפוגע ביכולת השיפוט ותפיסת המציאות. המידע שיש בידנו נכון להיות הוא ששימוש ממושך גורם לתסמונת א-מוטיבציה. המשתמשים פחות רוצים להתקדם בעבודה, פחות מתפקדים בבית. כל מה שמעניין אותם זה רק הג'וינט הבא".

מחקר שפורסם בחודשים האחרונים בכתב העת האמריקני לפסיכיאטריה מחזק את העמדה הזו ומעלה כי לעישון מריחואנה יש השלכות שליליות על היכולות הקוגניטיביות והשכליות, להעדר שליטה על דחפים, ופותח פתח להתמכרויות נוספות. מי שהציפה את הנושא הזה היא השחקנית והמדובבת לני כהן, שפתחה קבוצת תמיכה למכורים לקאנביס. "יש תחושה שכולם עושים את זה, אבל בפועל אף אחד כמעט לא מדבר על הצד הפחות זוהר של הקנאביס" היא אומרת לאל-מוניטור. "בהתחלה עישנתי מהבוקר עד הערב והיה לי נורא כיף כי זה הכניס לי פתאום רוגע לחיים. אבל אז זה כבר היה פחות נעים. נכנסתי לחובות ולדיכאון וחוויתי התקפי חרדה. הרבה אנשים פונים אלי, ומודים לי על זה שפתחתי את הנושא. לדעתי צריך להיות ערני ולהבין שהמריחואנה, על כל התועלות הרפואיות שלו, עבור אדם בריא זה לא בהכרח מומלץ. בגלל שאין שיח ער על זה, אנחנו נוטים להתמכר לו ברמה הפסיכולוגית בלי לשים לב".

למרות ההפרדה הברורה בחוק בין קנאביס רפואי לקנאביס לשימוש פנאי, אנשי מקצוע מזהירים שככל שהזמינות שלו כחומר רפואי תגבר, הלגיטימציה לשימוש חופשי תגבר גם היא. ההנחה בקרב כלל הגורמים המצויים בנושא היא, שהשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים רק בראשיתו. השאלה שעדיין אין עליה תשובה היא האם בסופו של דבר, התרומה הרפואית תהפוך לשולית לעומת הנזק החברתי והבריאותי ששימוש חופשי עלול לגרום לו.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept