ישראל פולס

ירי הרקטות לגוש דן: תקלה טכנית או ניצני מרד בחמאס?

p
המחבר
בקצרה
ירי הרקטות על גוש דן לא נגרם מתקלה טכנית כמו שירי הרקטה לבאר שבע באוקטובר 2018 לא נגרם מפגיעת ברק. אז כמו היום מיהרו בישראל לאמץ את ההסבר של חמאס, אך לדברי מקור פלסטיני, מדובר ב"תקלת משמעת" בזרוע הצבאית של חמאס.

ירי שתי הרקטות על גוש דן ביום חמישי האחרון [14 במארס], מעט אחרי תשע בערב, תפס את מערכת הביטחון בהפתעה. באותה שעה נפגשו בכירי חמאס עם המשלחת המצרית בעזה, החליפו מסרים ודעות על היום שאחרי הבחירות בישראל וגם הסכימו על המשך קבלת הסיוע הקטארי. במקביל ראש השב"כ נדב ארגמן שהה בקהיר והציג לבכירי המודיעין המצרי את הסכמות הדרג המדיני הישראלי לגבי הסדרה קרובה ופתרונות זמניים לעזה עד אחרי הבחירות, כשהמערכת הפוליטית בישראל תתייצב.

מי לחץ על הכפתור ששיגר את הרקטות? מי עקף את הוראות ההנהגה והעז דווקא בעת הזו לירות רקטות לעבר תל אביב? הרי כל מי שיטען שאין הבדל בין ירי לעבר עוטף עזה לבין ירי לעבר תל אביב הוא מיתמם. בכללי המשחק המעוותים מול חמאס שישראל, בהבלגתה המגומגמת, הרשתה להתקיים, ירי לעבר יישובי הדרום הוא בגדר "הסלמה" ואילו ירי רקטות ארוכות טווח בעלות מטען חומר נפץ גדול לעבר גוש דן הוא לא פחות מהכרזת מלחמה.

זו כנראה הסיבה שבישראל קיבלו מיד, בהבנה, את הודעת חמאס כי הירי נגרם בגלל "תקלה טכנית". זו כנראה גם הסיבה שהתגובה הישראלית הסתכמה בהפצצת מטרות לא מאוישות. העיקר להראות לציבור הישראלי שהממשלה לא ישבה בחיבוק ידיים.

האומנם הייתה זו תקלה טכנית? מקור פלסטיני ביטחוני ברשות הפלסטינית אומר לאל-מוניטור, כי מידע שהגיע למנגנוני הביטחון הפלסטינים העובדים בשיתוף פעולה עם ישראל חשף אמת אחרת. כל הצדדים יודעים אותה, אבל בעת הזו נוח לכולם לשחק את המשחק.

הירי לא נגרם מתקלה טכנית. אין היגיון ששתי רקטות הופעלו בעת ובעונה אחת בגלל אותה תקלה. לפני כחמישה חודשים [אוקטובר 2018], כשרקטה נורתה לעבר באר שבע ופגעה בבית, טענו בחמאס כי הירי נגרם בשל פגיעת ברק במערכת השיגור. גם אז כמו היום מיהרו בישראל לאמץ את ההסבר של חמאס. לדברי המקור הפלסטיני, הן הירי באוקטובר והן הירי בשבוע שעבר נגרם מ"תקלת משמעת" בזרוע הצבאית של חמאס.

נהוג לחשוב כי בכירי הארגון מנהלים את הזרוע הצבאית תחת משמעת ברזל וכי אנשיה סרים למרותם, אבל בזרוע הצבאית ישנם חילוקי דעות חריפים עם ההנהגה המדינית וביקורת על האופן שבו מתנהלת הזרוע המדינית. רוב הביקורת מופנית כלפי מנהיג התנועה בעזה, יחיא סינוואר, החותר לפתרון מדיני עם ישראל בהנחה שזה יביא לסיום המצור. פלג אחר בתנועה סבור שבשום תרחיש לא עומד על הפרק פתרון כולל לבעיית עזה והסרת המצור, ולכן יש להמשיך ולהיאבק עם ישראל בדרך הג'יהאד – עד שיוסר הסגר.

דרכן של סינוואר לא הניבה עד כה תוצאות. המצב הכלכלי בעזה ממשיך להחמיר, ה"חמצן הקטארי" מקרטע, ובשבוע האחרון פרץ גל הפגנות של תושבי עזה תחת הכותרת "תנו לחיות" המופנה ללא כחל וסרק נגד חמאס. לראשונה מאז ההפיכה הצבאית ב-2007 בכירי חמאס חשים את טעמה של התקוממות משמעותית, אם כי ספק אם זו תיהפך למחאה המונית של ממש.

לטענת המקור הפלסטיני, בישראל יודעים היטב שהירי לא נגרם מקצר או מתקלה טכנית אחרת, כשם שלא פגיעת ברק היא ששיגרה את הרקטה לבאר שבע באוקטובר. עם זאת בישראל מתייחסים לזה כאל תקלה ארגונית. בישראל מבינים, כך טוען המקור, כי מדובר בקריאת תיגר חמאסית על הנהגת התנועה.

מבחינת ישראל, נוח היה לה לקבל את הסבר ה"תקלה טכנית" מכמה סיבות: ראשית, חמאס הודה שהנהגת הארגון לא נתנה את ההוראה לירות וכי אין לו עניין בהסלמה ואף להיפך – חמאס דן ברצינות עם מצרים על רגיעה; שנית, ערב בחירות ישראל לא מעוניינת במבצע צבאי רחב; שלישית, בעוד כחודשיים [מאי] תערך בתל אביב תחרות האירוויזיון, ועימות מזויין עכשיו משמעו מצב חירום וביטול התחרות.

לפי דיווח באתר החדשות הבריטי אינדיפנדנט בשפה הערבית, במהלך אותן השעות המתוחות בעזה ובתל אביב, נועדו בקהיר בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק וראש השב"כ ארגמן, באופן ישיר ביניהם, והגיעו להסכמות שונות באשר לירי הרקטות וההקלות על עזה במסגרת הסדרה עתידית שעליה עמלים הצדדים מזה חודשים ארוכים.

בישראל ובחמאס הכחישו את הדיווח. מקור בחמאס אומר לאל-מוניטור, כי לא מתנהלים ולא התנהלו מעולם שיחות ישירות עם ישראל. תזכורת: במהלך השלבים הסופיים של המו"מ על עסקת שליט, משלחות של ישראל ושל חמאס ישבו באותו בניין במטה המודיעין המצרי בקהיר, אם כי בחדרים נפרדים. גם בסוף השבוע האחרון אבו מרזוק וארגמן כנראה העבירו ביניהם מסרים באמצעות ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל.

לדברי המקור בחמאס, חלה התקדמות משמעותית בשיחות בין הצדדים בכל הקשור לרגיעה ארוכת טווח, אך הבעיה היא שכרגע מדובר רק על הצהרת כוונות, תכניות על הנייר, ולא על מהלכים מעשיים שיביאו לתחושת הקלה מיידית בשטח. בצד הישראלי אין מי שיקבל כרגע החלטות, ושהותו של ארגמן בקהיר נועדה כך נדמה להעביר מסרי הרגעה ולמשוך עוד קצת זמן. הבעיה היא שמבחינת חמאס הזמן אזל כבר מזמן.

שעות לאחר ירי הרקטות אל גוש דן, ונוכח המסרים שהתקבלו בקהיר, חמאס היה מבועת מעצם המחשבה מה עלול היה להתרחש בעזה אם ישראל לא הייתה מקבלת את הסבר ה"תקלה" והחליט על ביטול הפגנות הגדר. זה גם המסר שהעבירו המצרים לישראל. אבל בקושי חלפו 48 שעות של שקט, ובכירי חמאס יצאו בהכרזה כי יחזרו ויגבירו את הפגנות הלילה ועימותי הגדר בסופי שבוע.

האם זה יזרז עכשיו עסקה עם ישראל? בוודאי שלא. אבל לחץ צריך לשחרר, ומבחינת חמאס עדיף רעש על הגדרות על פני פלג סורר שיחליט שזה בדיוק הזמן ללחוץ שוב על כפתור השיגור.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept