ישראל פולס

האם כחול לבן תשרוד במדבר האופוזיציוני?

p
המחבר
בקצרה
המשימה האופוזיציונית של כחול לבן מול נתניהו – אחד הפוליטיקאים המיומנים בהיסטוריה של ישראל, שהוכיח בקמפיין האחרון שאסור להספיד אותו – נראית קשה מאי פעם, אבל לאף אחד מרביעיית מנהיגיה אין כרגע אינטרס לפרוש.

בתרחישים המוקדמים שהועלו בישיבות המטה של "כחול לבן", דיברו האופטימיסטים על 35-34 מנדטים כמטרה שתהווה קו פרשת מים לניצחון. כל מספר מעל הכמות הזו, אמרו האסטרטגים של המפלגה הטרייה, שקראה תיגר על נתניהו, יביא אותנו לטווח ניצחון.

ב-9 באפריל בלילה התברר שהמטרה הזו הושגה, אבל הניצחון לא. נתניהו הצליח להביא את אותה כמות קולות (36 מנדטים אחרי קבלת תוצאות האמת), ונהנה מעדיפות בזכות גוש הימין הגדול בהרבה מגוש המרכז-שמאל. נתניהו טרף את הימין, חיסל את נפתלי בנט ואיילת שקד, הדביר את "זהות" של משה פייגלין והוריד למינימום את "איחוד מפלגות הימין", ועדיין נותרו לו מספיק שותפים קואליציוניים להקמת ממשלה יציבה. גנץ ולפיד הורידו את מפלגת העבודה לשפל היסטורי חסר תקדים ונותרו ללא ממליצים משמעותיים. העובדה שהמפלגות הערביות בישראל אינן שותפות לגוש מרכז-שמאל ואינן נספרות במשחק הקואליציוני הופכת את משימת הגוש הזה לכמעט בלתי אפשרית.

מה יקרה עכשיו? כחול לבן הוקמה בחיפזון תוך כדי תנועה במטרה אחת: להפיל את בנימין נתניהו. רמטכ"ל א' (בני גנץ) הקים מפלגה, חבר לרמטכ"ל ב' (משה בוגי יעלון) שהקים מפלגה זמן קצר קודם, שניהם חברו ליש עתיד הוותיקה יחסית של יאיר לפיד וצירפו את רמטכ"ל ג' (גבי אשכנזי). הכל קרה תוך שבועיים, כחודשיים וחצי לפני מועד הבחירות. הרשימה הורכבה בשיטת הריצ'רץ' ומאכלסת פיגורות מכל קצוות המפה הפוליטית, ימין ושמאל, פעילים חברתיים וגנרלים נוספים (שני אלופים במילואים, שני ניצבי משטרה, סגן ראש שב"כ וסגן ראש מוסד לשעבר). יצור הכלאיים המוזר הזה מנוהל ברביעייה (גנץ, לפיד, בוגי ואשכנזי) במה שמכונה "הקוקפיט", במסגרתו גנץ הוא המנהיג אבל לשלושת האחרים יש "יד על ההגה". האם המבנה המוזר הזה יכול להחזיק מעמד בג'ונגל הישראלי ובמדבר הפוליטי? לא בטוח שכן.

בין השנים 2005 ל-2013 הייתה בישראל מפלגה דומה, "קדימה" של אריאל שרון ז"ל, אהוד אולמרט וציפי לבני. נתניהו ניסה לאורך כל הקדנציה לפרק את קדימה ולספח לליכוד נתחים ממנה, אך כשל. למרות זאת, קדימה לא שרדה והתפוגגה. האם יש בכחול לבן דבק פוליטי בכמות שתספיק להישרדות פוליטית וקריאת תיגר אופוזיציונית על ממשלת נתניהו הבאה? "הכל תלוי באינטרסים", אומר אחד הבכירים במפלגה בשיחה עם אל-מוניטור, "הכל תלוי באלטרנטיבות. כרגע, אנחנו מאוחדים במטרה אחת ואין לאף אחד מאיתנו אופציות אחרות. אנחנו כאן כדי להישאר".

נתחיל בלפיד: זה כבר הקמפיין השלישי שלו. אם יפרוש עכשיו, כמה דקות אחרי שהתאחד, יאבד את האשראי הציבורי שצבר ויהפוך למפלגת נישה, בלי אופק או עתיד ממשיים. לפיד חייב להישאר. גנץ במצב דומה. אין לו ניסיון פוליטי ואין לו שום סיבה להרים ידיים רגע אחרי שהביא 35 מנדטים. יעלון עשה את "עסקת המאה" כשחיבר את מפלגתו נטולת הבסיס האלקטורלי לגנץ ולפיד והפך לכוח פוליטי משמעותי. גם יעלון לא הולך לשום מקום. אשכנזי, הפופולרי והכריזמטי, נמצא במצב דומה. בשיחות סגורות הוא אומר שאנחנו כאן כדי להיות אלטרנטיבה ולהגן על הדמוקרטיה ואנחנו לא מתכוונים לוותר.

העובדה שמול נתניהו תלויים שלושה תיקים פליליים כבדים הופכת את הדיבורים על ממשלת אחדות ללא רלוונטיים. גם אם תימצא נוסחה דמיונית להקמת ממשלת אחדות בין הליכוד לכחול לבן, היא תתפרק כשהיועץ המשפטי יחליט סופית על הגשת כתבי אישום נגד נתניהו. זה צפוי לקרות בסוף השנה [2019]. האם מישהו יטרח להקים ממשלת אחדות לשמונה חודשים? כנראה שלא.

היחיד שיכול לנסות לטרוף את הקלפים הללו הוא הנשיא טראמפ ו"דיל המאה" שלו. רמזים המגיעים מכיוון וושינגטון מצביעים על פרסום קרוב של התכנית. האם טראמפ ונתניהו מתואמים? האם ייתכן שהנשיא האמריקאי יטיל את מלוא כובד משקלו כדי לשכנע את גנץ, לפיד וחבריהם לסייע לנתניהו "לעשות היסטוריה?" הסיכויים לכך נמוכים עד אפסיים.

נכון לעכשיו, החבר'ה בכחול לבן עמוסי מוטיבציה וכוונות טובות. "יש מאחורינו קרוב למחצית מהעם", אמר לאל-מוניטור גורם בכיר במפלגה, "אנשים שהצביעו עבורנו ורואים בנו את התקווה האחרונה, המחסום האחרון מפני הרס הדמוקרטיה הישראלית. אנחנו לא יכולים לאכזב אותם".

על פי התכנית, כחול לבן תתנהל כיחידה צבאית, בקודים צבאיים ובמשמעת צבאית, ותנסה להמאיס על נתניהו את חייו הפוליטיים, כדבריו של לפיד השבוע. הבעיה היא שבין המשמעת הצבאית והתרגולות שחלק מראשי המפלגה למדו בצה"ל לבין העולם הפוליטי, מפריד אוקיינוס, או יותר נכון מדבר רחב ידיים ומסוכן. רוב הח"כים החדשים של המפלגה הזו לא עסקו עד היום בפוליטיקה, אין להם מושג מהי עבודה פוליטית והם עלולים להתאכזב קשות כשיגלו שחיי האופוזיציה בכנסת קשים, סיזיפיים ונטולי תגמול ממשי. לא בטוח שכולם ישרדו את ההרפתקה.

נתניהו, בינתיים, לא שוקט על שמריו: הוא מנסה לצרף את "כולנו" של משה כחלון לליכוד במהלך בזק, הוא מנסה לפרק את "איחוד מפלגות הימין" ולספח את האגף הקיצוני פחות שלה, בראשות הרב פרץ, לליכוד. הוא מנסה לברוא מעין "מגה-ליכוד" שיהיו בו בסביבות 40 מנדטים, אשר יאפשר לו שליטה מקסימלית בענייני המדינה, בתמיכת 15 חברי כנסת חרדים ממושמעים וצייתנים מלכתחילה. המשימה האופוזיציונית של כחול לבן מול נתניהו נראית קשה מאי פעם.

המטרה שסימנו בכחול לבן היא לפגוע בלגיטימציה של ראש הממשלה נתניהו. "זה בלתי נתפס", אומר לאל-מוניטור אחד מחברי הכנסת העתידיים של המפלגה, "שמחצית מעם ישראל מתעלמת מהעובדה שיש כאן ראש ממשלה עם שלושה תיקים פליליים ובקרוב גם עם כתב אישום בגין שוחד. העובדה שיש מפלגה כמו כחול לבן, עם כוח אלקטורלי עצום ותמיכה רחבה, מייצרת אלטרנטיבה ממשית, חלופה אמיתית לשלטון המושחת של נתניהו".

בכחול לבן ממתינים עכשיו לתחילת פרסום חומרי החקירה והעדויות נגד נתניהו, בעקבות העברתם לפרקליטיו. בכירי המפלגה מקווים שפרסום החומרים יפגע בלגיטימציה של נתניהו וימחיש את גודל השחיתות השלטונית בישראל. "אנחנו חייבים", אומר לאל-מוניטור אחד מחברי המפלגה, "להוביל מחאה ציבורית רחבה נגד תופעת השחיתות בכלל והשחיתות של נתניהו בפרט. אנחנו צריכים להשתלט על השיח ועל הרחוב, להפגין נוכחות ולקבוע סדר יום. אסור לנו לתת לנתניהו לנוח יום אחד מהאמת הזו, שכתובה במאות קלסרים של חומרי חקירה. זה יהיה המבחן שלנו וזו תהיה שליחותנו".

הבעיה היא, שמול כל זה ניצב אחד הפוליטיקאים המיומנים בהיסטוריה של ישראל, ואולי בכלל. נתניהו הוכיח בקמפיין האחרון שאסור להספיד אותו ושאין סדר יום שהוא לא מסוגל לפרק ולהרכיב מחדש. מצד שני, הקמתה של כחול לבן איזנה את הכוחות וסיימה את הסיטואציה של "גוליבר בארץ הגמדים" ממנה נהנה נתניהו עד עכשיו. אנחנו בתוך קרב במשקל כבד בין שני צדדים כמעט שווים בכוחם. הקרב הזה רק החל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli elections, likud, benny gantz, benjamin netanyahu, israeli politics, opposition, blue and white party

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept