ישראל פולס

הסתיימה שביתת אסירי חמאס: אז מי ניצח?

p
המחבר
בקצרה
מבחינת אסירי חמאס, הם השיגו את מה שביקשו – קשר טלפוני עם בני משפחותיהם. מבחינת נתניהו, הוא הסיר מוקש ענק בדרך להשגת הסדרה בעזה עוד לפני השבעת ממשלתו החדשה, אך לא נתפס כמי שנכנע לאסירים.

ביום שני השבוע [15 באפריל] הסתיימה שביתת הרעב של אסירי חמאס. כל צד יכול לראות בהסכם הישג.

ישראל הסכימה להתקין טלפונים ציבוריים באגפי בתי הכלא, שיהיו תחת האזנה, ובכך לאפשר לאסירים לשוחח עם קרובי משפחתם, אך לא תסיר את משבשי הקליטה הסלולרית שהתקינה המונעים שימוש במכשירי הטלפון המוברחים לאסירים.

מבחינת אסירי חמאס, הם השיגו את מה שביקשו – קשר טלפוני עם בני משפחותיהם. אם זה לא ייעשה בטלפונים סלולריים מוברחים שהוסתרו בכל מיני דרכים כדי שלא יימצאו בבדיקות פתע, זה ייעשה כעת בטלפונים ציבוריים בהסכמת ישראל.

הכל החל בחודש ינואר [2019], עם החלטתו השנויה במחלוקת של השר גלעד ארדן להחמיר את תנאי כליאתם של האסירים הביטחוניים. חודש אחר כך יצא לדרך פיילוט בשני בתי כלא, קציעות ורמון, של מיסוך סלולרי. בהנהלת שירות בתי הסוהר לא התנגדו למהלך המאוד הגיוני – למנוע מאסירים ביטחוניים להשתמש בטלפונים מוברחים, אך סברו כי זו לא העת למהלך כזה, נוכח מערכת הבחירות בישראל והניסיון להגיע להסדרה בעזה. גם במערכת הביטחון סברו שמלחמתו של השר אולי צודקת אך לא חכמה במיוחד, וכי הטלפונים המוברחים אינם מהווים סכנה לביטחונה של מדינת ישראל. בשב"ס ובשב"כ לא יודו בכך באופן פומבי, אך יש לשער שרוב הטלפונים המוברחים לבתי הכלא (מדובר כנראה בכמה עשרות בלבד) מוכרים וידועים למערכת הביטחון. הטלפונים האלה שימשו בעיקר לשמירת קשר של האסירים עם בני משפחותיהם – הקשר היחיד הקיים מאז החליטה ישראל לעצור את ביקורי המשפחות מעזה בבתי הכלא.

בדרך לסיום שביתת הרעב ניהלה ישראל מו"מ עקיף עם מבצעי הפיגועים הקשים והנוראים שבוצעו בישראל מעולם. כך למשל נשאה ונתנה ישראל בדרך עקיפה עם מוחמד ערמאן, השפוט ל-36 מאסרי עולם על חלקו בתכנון שורה ארוכה של פיגועים בישראל. ערמאן עומד בראש הנהגת האסירים.

במקביל, שוחח ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, ביום שלישי [16 באפריל] עם עיתונאים בעזה וגילה כי קיים קשר ישיר עם מנהיג נוסף של אסירי חמאס בכלא, עבאס א-סייד, מתכנן הפיגוע במלון פארק בנתניה [2002] – מהפיגועים הקשים ביותר שידעה ישראל באינתיפאדה השנייה, שהוביל את צה"ל למבצע "חומת מגן" בגדה. הניה אמר שדיבר עם סייד בנוכחות שליח האו''ם למזרח התיכון ניקולאי מלדאנוב. חשיפת השיחה הזו, שנערכה כנראה באמצעות טלפון מוברח, שלחה את האסיר א-סייד לבידוד.

הנייה הוסיף פרט מעניין נוסף, כאשר גילה שההסכם שהושג נכרך כחבילה אחת עם ההסדרה בעזה העומדת לצאת לפועל בקרוב מאוד. לדבריו, אם ישראל לא הייתה נעתרת לדרישות האסירים כל מתווה הרגיעה היה מתפוצץ. מבחינת מנהיגי הכלא ומנהיגי חמאס בעזה, התחושה היא שהלחץ שלהם עבד. ישראל נרתעה משביתת הרעב והם הצליחו לכופפה. רק לאחר שהושג ההסכם עם האסירים בתום מו"מ שהתנהל בחשאיות, בין השאר כדי לא לעורר זעם במערכת הפוליטית ערב הבחירות, התברר שאת המו"מ ניהל השב"כ, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו פיקח עליו באופן אישי. לצורך העברת מסרים והענקת מטרייה בינלאומית להסכם, עורב בנושא גם שליח האו"ם מלאדנוב. המטרה הייתה לסיים את שביתת הרעב לפני יום האסיר, שיחול ביום חמישי השבוע [18 באפריל] ולמנוע הסלמה ברצועת עזה ובגדה.

לכל אורך הדרך, גם במהלך מערכת הבחירות המתוחה בישראל וההאשמות מימין ומשמאל שהוא משלם פרוטקשן לחמאס ונכנע לטרור של יחיא סינוואר המטיל אימה על יישובי הדרום, היה נתניהו נחוש להגיע להסכם הסדרה ברצועה. "אני לא עושה מלחמות מיותרות", הסביר נתניהו לפני הבחירות. כך היה בעקבות ירי הרקטות לגוש דן ולאחר הפגיעה בבית בשרון, וכך גם עם שביתת האסירים; זו התגלגלה ללא שנתניהו נתן, כנראה, את הדעת בזמן אמת למהלכיו של השר ארדן, שבדיעבד פתח חזית נוספת בזמן לא נוח (אלקטורלית). במיוחד מכיוון שהחזית הזאת דרשה מעורבות ישירה של ראש הממשלה.

מעניין שארדן לא היה בין מקבלי ההחלטות בדרך להסכם עם האסירים, למרות שהוא זה שבישל את הדייסה. עם זאת יש להודות שבמבחן התוצאה, על אף שניהול המשבר נלקח מידיו, גם ארדן יכול להציג את ההסכם שהושג כניצחון. עדיף הטלפון הציבורי על הסלולריים המוברחים.

נתניהו, שהיה עסוק לאחרונה במאבק הישרדות פוליטי ונלחם על כל קול בקלפי, עסק במקביל בכיבוי שריפות ביטחוניות. הוא שאף להשיג חזית שקטה בעזה תוך הבטחה לחמאס לחזור לעניין ההסדרה אחרי הבחירות, וגם לסיים את שביתת הרעב של האסירים בלי להיראות כמי שנכנע לדרישותיהם. הוא לא היה מצליח במשימות הללו אלמלא גם בחמאס הבינו כי אין זה זמן טוב להתעסק עם ישראל. אפשר לומר שמנהיגי התנועה קיבלו בסיפוק את תוצאות הבחירות בישראל – ניצחונו של נתניהו. הם חיכו בסבלנות למימוש ההבטחות שקיבלו ועתה הגיעה שעת הפירעון: ההסדרה מוכנה לביצוע וגם האסירים כלולים באותו הסכם מסגרת. ליותר מזה הם לא יכלו לצפות.

מקור בחמאס אומר לאל-מוניטור כי הלחץ על מנהיגי התנועה ובמיוחד על יחיא סינוואר, הרואה את עצמו כאבי האסירים, היה עצום. עד כדי כך שסינוואר לא יכול היה לזוז מילימטר לכיוון הסדרה עם ישראל כל עוד סוגיית האסירים לא תוסדר. עוד טען המקור, כי במסגרת המו"מ הסכימה ישראל לשחרר בקרוב כמה מאות אסירים שמועד שחרורם קרוב ממילא או אסירים שנשפטו למאסרים קצרים. דהיינו, לא אסירים עם דם על הידיים שביצעו פיגועים. המסר הזה הועבר דרך מתווכים מצריים המעורבים במו"מ להסדרה. שחרורם הצפוי של האסירים האלה כמחווה של רצון טוב לרגל חודש הרמדאן נועד ליצור אווירה חיובית לעסקה רחבה יותר – להחזרת גופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין והשבת שני הישראלים המוחזקים בידי חמאס בעזה.

נתניהו, כפי שכתבתי כאן באל-מוניטור, מעוניין לסכם את פרטי ההסדרה עוד לפני השבעת ממשלתו החדשה במטרה לקבוע עובדות בשטח ולסכל התנגדויות לא רצויות. כך, בתמרון מהיר, הוא יוכל להשתיק את האגף הניצי ימני בממשלתו הבאה. מבחינתו, עדיף שיוציאו אנרגיה במקום אחר, למשל בעסקת המאה של טראמפ שמחכה ממש מעבר לפינה.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: israeli elections, cellphones, palestinian prisoners visits, palestinian prisoners, gaza strip, hamas, benjamin netanyahu, hunger strike

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept