ישראל פולס

המלחמה על פינוי פיסת הקרקע היקרה ביותר בישראל

p
המחבר
בקצרה
שדה התעופה "שדה דב" בצפון תל אביב, המשרת בכל שנה מאות אלפי נוסעים בטיסות פנימיות, ייסגר בקרוב לטובת מיזמי נדל"ן ענקיים שישנו את פני העיר. ראשי הערים אילת ותל אביב דווקא סבורים שסגירת השדה היא טעות גדולה.

בעוד כחודש, ב-30 ביוני, ימריא המטוס האחרון משדה התעופה "שדה דב" שבצפון תל אביב. כמעט 81 שנים אחרי שהוקם על ידי הבריטים [ספטמבר 1938], יעשה שדה דב צעד נוסף ומשמעותי לקראת הפיכתו למתחם מגורים ובילויים מהיוקרתיים בישראל, על חוף ימה של תל אביב. תכנית הבנייה, שאושרה בפברואר האחרון ע"י הוועדה לשמירה על הסביבה החופית ובאפריל הופקדה להתנגדויות הציבור, משתרעת על שטח של כ-2,500 דונם והיא כוללת 16,000 יחידות דיור (6,900 מהן דיור בר-השגה), כ-514,000 מ"ר מבני ציבור, כ-126,000 מ"ר מסחר, כ-323,000 מ"ר שטחי תעסוקה, כ-200,000 מ"ר מלונאות וכ-385 דונם פארק וגנים ציבוריים.

שדה דב הוא השטח הפתוח האחרון שנותר בתל אביב. כל עוד הוא משמש שדה תעופה, נמנעת התפתחות העיר צפונה. עבור עיר שמתמודדת עם מצוקת דיור חריפה ומחירי נדל"ן יקרים, התכנית הזו לכאורה הייתה אמורה להתקבל במחיאות כפיים; אלא שבפועל יש מי שרואים בה רעיון נורא ואיום כולל ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, הסבור שסגירת שדה התעופה היא "החלטה אומללה" ומנסה לקדם תכנית אלטרנטיבית הכוללת את השארת פעילותו של שדה התעופה וצמצום הבנייה במתחם.

"השדה הזה משמש את מטרופולין תל אביב. סגירה שלו תפגע קשות ביכולת הניידות של תושבי האזור", אומר לאל-מוניטור אחד ממובילי ההתנגדות לפרויקט, הפעיל החברתי רועי מימרן, שאף מתחזק קבוצת פייסבוק בנושא בשם "לשמור על שדה דב". לדבריו, "בנייה חדשה תצופף את העיר שגם כך סובלת מפיצוץ אוכלוסין, ותייצר כאוס תחבורתי. בנוסף, מגדלי הענק ייפגעו בקו הרקיע של רבים מתושבי העיר, יגבירו את כליאת האוויר בשכונות ויגרמו לפגיעה בבריאותם של תושבי האזור. עוד לא מאוחר לבטל את המיזם".

ההתנגדות לסגירת שדה התעופה שדה דב היא חדשה יחסית. עוד בשנת 1961 דרשה עיריית תל אביב את פינוי השדה, בתמיכת התושבים שראו בו מטרד. לימים נקבע מועד הפינוי ל-1 בספטמבר 1967. במקביל החלה המדינה למכור חלק מהקרקע ליזמים פרטיים שביקשו לבנות עליה עם פינוי השדה. אבל ככל שחלפו השנים מועד הפינוי נדחה שוב ושוב ומספר הטיסות עלה. ב-11 החודשים הראשונים של 2018, למשל, נרשמה עלייה של כ-5% במספר הטסים באמצעות שדה דב לאילת וחזרה – סך הכל למעלה מ-720 אלף נוסעים.

בינתיים, בעלי הקרקע, כ-2,000 בעלים פרטיים, הפכו לקצרי רוח. בשנת 2007 נחתם הסכם בין בעלי הקרקעות לבין המדינה שבמסגרתו בעלי הקרקע הסכימו לוותר על 50 אחוז מזכויות הבנייה ועל תביעת דמי שימוש שעושה המדינה בקרקע שבבעלותם, בתמורה לפינוי השדה וקידום מיזמי הנדל"ן, בבחינת עדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ. לטענת בעלי הקרקעות, שווי הוויתור שלהם הוא יותר מחמישה מיליארד שקלים.

למרות הוויתור, מימרן משוכנע שהמיזם מהווה כניעה לטייקונים. "המיזם הגרנדיוזי הזה עומד לשרת את הטייקונים ולפגוע בתושבי תל אביב", הוא תוקף. "על הוויתור שלהם הם קיבלו אחוזי בנייה גדולים יותר בשטח הנותר. אלמלא כחלון ונתניהו, התכנית הזו מזמן הייתה מושלכת לפח. לפי דיווח שהגיע אלינו, היה מפגש בין כחלון לכמה מבעלי הקרקע ערב הבחירות. כמה ימים לאחר מכן הופקדה התכנית בוועדה המחוזית".

מנגד יש מי שמשוכנע, שגם למתנגדי התכנית יש שיקולים כלכליים משלהם. "למתנגדים יש שיקולים חברתיים, אבל גם כלכליים", אומר לאל-מוניטור פרופ' דני בן שחר, העומד בראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בבית הספר לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב. "תל אביב היא העיר העשירה בישראל, וכמו בעלי מניות של חברה מצליחה תושביה לא ששים להגדיל את כמות המניות ולחלוק את העושר שלהם עם אחרים. רבים מתושבי תל אביב, כולל אני למשל, התרגלנו לפינוק הזה של שדה תעופה ליד הבית. אבל זה לא מצדיק תפיסה של קרקע כה יקרה, כשנתב"ג רחוק מתל אביב רק 20 ק"מ".

"מדובר באנשים שהיו רוצים לראות את תל אביב כמו פעם. עיר היפסטרית עם בניינים בני ארבע קומות ופארקים, הם לא רוצים לראות בה קריות ענקיות של מגדלי ענק שיהפכו אותה לעיר כמו טורונטו היום״, מוסיף פרופ' בן שחר. "מיזם כמו שדה דב הוא חלק ממגמה שמשנה בהדרגה את המרקם התכנוני של העיר".

למרות זאת פרופ' בן שחר תומך בפרויקט, בכפוף להכנה נכונה של התשתיות באזור. "אני חושב שאין מנוס מלקבל את השינוי הזה", הוא מסביר, "אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לצרכים של האלף הנוכחי. בכל העולם אנחנו רואים מגמה של פינוי מפעלים ושדות תעופה –  צרכני קרקע גדולים היושבים על קרקעות יקרות, לטובת דירות ומשרדים". לדברי בן שחר, זו הזדמנות מצוינת לפתוח את העיר לאוכלוסיות מגוונות. "חשוב לנצל את ההרחבה של העיר כדי לשמור על הטרוגניות של התושבים באמצעות תכניות של דיור בר-השגה, כדי שלא תיווצר הדרה של אוכלוסיות מוחלשות שתרחיב את אי השוויון שכבר רחב ממילא״.

בסוגיית אי השוויון והפגיעה באוכלוסיות מוחלשות, עושים שימוש גם המתנגדים לפרויקט. אחד הטיעונים המרכזיים נגד סגירת השדה הוא העובדה ששדה דב מהווה כיום צינור החמצן של תושבי הפריפריה הרחוקה ונטולת התשתיות לתעסוקה, תרבות, מסחר, השכלה גבוהה וטיפולים רפואיים. לטענת המתנגדים, סגירת השדה תגדיל את אי השוויון.

בראש המתנגדים לתכנית ניצבים תושבי העיר אילת. "שדה דב הוא החיבור של העיר אילת לעולם, לציוויליזציה התל אביבית", אומר לאל-מוניטור ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי. "יש קרוב למיליון טסים בכל שנה בציר אילת-שדה דב, רובם הגדול תושבי העיר. יש למעלה ממאה חולים שנוסעים כל יום לטיפול רפואי בתל אביב. יש רופאים רבים שמגיעים כל יום לאילת מתל אביב, והמון תיירות שמורמת לעיר בקו הזה. סגירת השדה תהיה מכת מוות לעיר".

הלוי טוען שלסגירת השדה יהיו השלכות חמורות גם בנפש. "מדינת ישראל מחסלת את התעופה הפנים-ארצית ומעמיסה על הכבישים, שכבר כיום הם העמוסים ביותר במדינות ה-OECD. מה שמפחיד עוד יותר בסיפור הזה, שעוד מיליון איש ייסעו בכביש הדמים המוביל לאילת וכמות התאונות בו תעלה. זה חלמאי מה שקורה כאן".

הלוי משוכנע שכסף גדול פוגע במקרה הזה באדם הקטן. "זו פיסת הקרקע היקרה ביותר בישראל וכוחות גדולים בוחשים כאן. העניין הוא שאנשים שוכחים שמדינת ישראל לא קמה בשביל בצע כסף. אם הכל זה כסף אפשר לסגור את המדינה", הוא מסכם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מרדכי גולדמן, עיתונאי חרדי, משמש בשנים האחרונות כפרשן המדיני והצבאי של היומון החרדי 'המבשר'. גולדמן הוא בוגר ישיבות חרדיות ומסלול הוראה בהלכה, וכן בוגר מסלול התנדבות לשירות אזרחי-לאומי. במקביל, למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. הוא מרצה בפני תלמידי ישיבות על התהליך המדיני ועל צה"ל, ומייעץ לחברות וארגונים בנוגע לציבור החרדי.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept