ישראל פולס

הקרבות בימין – תמרור אזהרה לנתניהו

p
המחבר
בקצרה
למרות גל הביקורת חסר התקדים נגדו, לימין האידאולוגי עדיין אין אלטרנטיבה זולת נתניהו כל עוד הוא עומד בראש הליכוד. אבל כשהמחנה של ראש הממשלה תוקף אותו בזמן בחירות ומאשים אותו במגלומניה, האפקט כלפי חוץ הוא מזיק.

"מציע הפסקת אש במחנה הימין מעכשיו ועד סוף הבחירות. במסגרת הפסקת האש יהיה מותר לכל אחד להביע את דעתו בכל נושא, ובתנאי שהיא לא תגרום פגיעה בסיכויי הימין לנצח ולהרכיב את הממשלה". הציוץ הזה של העיתונאי שמעון ריקלין ביום שלישי בבוקר [11 ביוני] הפך מיד לוויראלי והעלה את ההערכה הלא בלתי סבירה בקרב המגיבים, כי ריקלין זכה ל"שיחת פיוס" מכיוונו של בנימין נתניהו בעקבות ציוץ אחר שלו שבו הפתיע כשמתח ביקורת פומבית על ראש הממשלה.

ריקלין הוא איש ימין ואחד מאנשי מהתקשורת המזוהים ביותר עם ראש הממשלה נתניהו. הוא מחזיק בחשבון טוויטר פופולרי עם מעל ל-81 אלף עוקבים ומגיש תוכנית אקטואליה בערוץ 20, ובבחירות האחרונות הוא רתם את כל הפלטפורמות האלה לטובת נתניהו. לא פעם ציוציו או אמירותיו שיקפו את הלך הרוח בלשכת ראש הממשלה או בבית בבלפור.

את הציוץ הביקורתי כלפי נתניהו פרסם ריקלין יום לאחר פיטוריהם של השרים נפתלי בנט ואילת שקד [3 ביוני] – שתי דמויות אהודות בימין. הפיטורים הברוטליים התקבלו בכעס על ידי עיתונאים מהמגזר ובקרב הציבור בציונות הדתית. אלה היו עדיין תחת הלם פיזורה של הכנסת, לאחר שנתניהו כשל בהרכבת ממשלה ועל רקע חשיפת תוכניתו לצרף את מפלגת העבודה לקואליציה שלו. בימין האידאולוגי ראו בכל זה מהלך ציני ובעייתי.

"האמת שאני מבואס", צייץ ריקלין, "כי מצד אחד אני נלחם כמו אריה במערכת המשפט, כי ברור לי גודל השינוי שהיא צריכה. ומצד שני נתניהו הציע את המשפטים ליחימוביץ'...אז מה עושים במצב הזה? האם האיש גדול מהרעיון? מהצורך לשינוי?"

בכך ניתן האות למטח כבד של מאמרים, פוסטים וראיונות מצד אנשי תקשורת בכירים בציונות הדתית שיצאו נגד נתניהו, חלקם באופן בוטה ממש. למשל הפובליציסטית קרני אלדד, שכתבה במקור ראשון בתגובה לפיטורי יועץ שר הביטחון לענייני התיישבות [10 ביוני]: "מדובר בראש ממשלה מגלומן ושיכור מכוח...אסור לתת לאיש הזה עוד כוח, הוא משתמש בו בערלות לב וללא אבחנה".

פובליציסט מעריב, העיתונאי קלמן ליבסקינד, איש הציונות הדתית, תהה ביום שישי האחרון [7 ביוני] "האם נתניהו באמת מקדם את תפיסת העולם של המחנה הלאומי? מהרגע שבו הצליח ראש הממשלה לייצר משוואה שלפיה פגיעה בנתניהו שווה פגיעה בימין, החל תהליך ניוונה של האונה הימנית במוחו של המחנה הלאומי".

נתניהו ואנשיו שמעו את הקולות ותחילה הגיבו בביטול. גורמים בסביבת ראש הממשלה טענו כי פיטורי בנט ושקד היו דבר מתבקש משום שהם לא נבחרו לכנסת, וההנחה הייתה שהגל העכור הזה יירגע בתוך יום או יומיים. אלא שהרוחות בימין לא רק שלא נרגעו, אלא המגמה הזאת נמשכה, צברה תאוצה והתפתחה לכדי קרבות של ממש בין מפלגות הימין לבין הליכוד.

בשנים האחרונות התייחס נתניהו אל הציונות הדתית, בעיקר בתקופה בה שנואי נפשו בנט ושקד הנהיגו את הבית היהודי, כאל מובן מאליו. לאחר בחירות 2015 הוא אף ניסה להשאיר אותם מחוץ לממשלתו, ורק לאחר שאביגדור ליברמן סירב להצטרף לקואליציה הוא פנה אליהם. הייתה בכך גחמה אישית אבל גם תחושה מצד נתניהו שמדובר בקהל שבוי.

גם כעת, חרף גל הביקורת חסר התקדים, עדיין לימין האידיאולוגי והציונות הדתית אין אלטרנטיבה זולת נתניהו, כל עוד הוא עומד בראש הליכוד. שני הצדדים מודעים לכך שבסופו של דבר מפלגות הימין לא יוכלו להמליץ על מועמד אחר לראשות הממשלה. כך, לאחר שנתניהו מינה את נאמנו מהליכוד ח"כ אמיר אוחנה לשר המשפטים, הגיב ח"כ בצלאל סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) בחריפות: "...הסיפור הוא נתניהו שלא היה מתייחס לאף אחד מהשותפים האחרים שלו כמו שהוא מרשה לעצמו להתייחס לציונות הדתית. הגיע הזמן שנפיק לקחים". על איזה לקחים מדבר סמוטריץ'? אלה בעיקר מילים ריקות מכיוון שבנקודת הזמן הזאת, בה לימין יש רק מועמד אחד לראשות הממשלה, לסמוטריץ' אין כדורים בקנה.

העניינים יצאו מכלל שליטה ביום שני בבוקר [10 ביוני], כאשר עיתונאי הארץ בני ציפר, שהפך בשנים האחרונות למעריץ נלהב של נתניהו ורעייתו, טען בראיון שהימין בלי נתניהו זה כמו ערמת זבל. למחרת הוא התנצל על אמירתו אך הבהיר שלימין אין תקומה בלי נתניהו.

ההתנצלות של ציפר, הציוץ של ריקלין המבקש להשכין שלום בית ו"שיחת ההרגעה" של נתניהו עם סמוטריץ' והרב רפי פרץ יו"ר סיעת איחוד מפלגות הימין [11 ביוני] בניסיון לפייסם בתפקידי שרים, מצביעים על כך שנתניהו מבין שמתחיל להיגרם לו נזק תדמיתי מהמלחמות במחנה.

שר בכיר בליכוד אמר לאל-מוניטור: "זה רע מאוד מה שקורה בימים האחרונים. מצד אחד לימין אין ברירה כולל לסמוטריצ'ים והם יהיו עם ביבי בכל מצב, אבל האפקט כלפי חוץ הוא מזיק. כשמדברים אל ראש הממשלה בזלזול, כשתוקפים אותו מתוך המחנה שהוא מגלומן ושיכור מכוח, זה פוגע בו בתקופת בחירות".

יחסי נתניהו והימין מורכבים. ב-1996 כשנבחר לראשונה הוא עשה זאת בתמיכת המתנחלים. ב-1999, מפלגות הימין הפילו אותו במחאה על הסכם וואי. בבחירות ההן עלה לשלטון יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק, והאירוע הזה הפך לטראומטי לשני הצדדים. מאז דואג נתניהו שלא למתוח את החבל עם הימין בהתנהלותו המדינית, ומפלגות הימין מבינות שיציאה נגדו יכולה להיות הרסנית ולהעלות לשלטון מנהיג ממחנה השמאל-מרכז. על מאזן האימה הזה נתניהו בונה, רק שלא בטוח כעת האם הוא יכול לשלוט בשד שיצא מהבקבוק.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept