ישראל פולס

כך עובר הכסף הקטארי לידי מנגנוני חמאס

p
המחבר
בקצרה
ישראל מתקשה לפקח על הכסף שקטאר מעבירה לשיפור התשתיות ברצועה. מסתבר כי חמאס, השולט בעזה בכוח הזרוע, מוצא דרכים לעשות עסקאות סיבוביות עם קבלנים וסוחרים שזכו במכרזי עבודות התשתית.

לפי דיווח של כלי תקשורת פלסטיניים, ביום ראשון [16 ביוני] הגיעה פעימה נוספת של כסף קטארי לרצועת עזה. השליח הקטארי מוחמד אל-עמדי נכנס לרצועה דרך מעבר ארז והפקיד מיליוני דולרים בסניף בנק הדואר ברחוב עומר אל-מוכתאר בעזה. עוד דווח כי הכסף אמור להיות מחולק למשפחות נזקקות בעזה – מאה דולר לכל משפחה. בהמשך השבוע ולאחר עיכובים שונים החלה חלוקת כספי הסיוע למשפחות, ולפחות 60 אלף מהן קיבלו את המענק. אמנם במושגים מערביים מדובר בסכום זעום, אבל מבחינת תושבי עזה מדובר בהצלת חיים ואין בתיאור הזה הגזמה.

מאז חודש אוקטובר [2018] העבירה קטאר לרצועה עשרות מיליוני דולרים שחולקו לכמאה אלף משפחות נזקקות. ועדיין זו טיפה בים, מכיוון שברצועה חיים כיום כשני מיליון תושבים ברמת אבטלה אסטרונומית שחצתה ב-2018 את 50 האחוזים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ספג בחודשים האחרונים ביקורת רבה בשל העברת הכסף הקטארי לעזה. יריביו הפוליטיים האשימו אותו כי הוא משלם פרוטקשן לארגון הטרור מעזה ונכנע לו, אבל השבוע, לשם שינוי, הביקורת עליו הייתה רפה. אולי משום שטרם החלה באמת מערכת הבחירות בישראל וכל המפלגות עדיין עייפות מהסיבוב הקודם באפריל. ייתכן גם שהציבור הישראלי הפנים את העובדה שהכסף לא מגיע מכיסה של ישראל אלא מקטאר, ושוכנע שמקבלי המענק הזעום אושרו על ידי השב"כ ואינם עוסקים בטרור. מכל מקום הסידור הזה, שהוא בבחינת סיכון פוליטי לנתניהו, הוכיח בינתיים כי הוא מפחית את הסבירות לעימות מזוין רחב עם חמאס – אף כי בחודשים האחרונים פרצו כמה סבבי אלימות קצרים בין הצדדים, שהסתיימו בהפסקות אש בתיווך המצרי. 

בעוד המערכת הפוליטית בישראל מגלה סימני עייפות בכל הנוגע למענק הקטארי לתושבי עזה, המערכת הביטחונית לא חדלה לבחון את הסידור הזה מחשש שחלק מהכסף הקטארי יזלוג לפעילי הזרוע הצבאית של חמאס עז א-דין אל-קסאם או לידי "פעילים מתסיסים" כפי שהם מוגדרים על ידי צה"ל.

על פי דיווח בתקשורת הלבנונית [19 ביוני], ישראל מנעה השבוע את העברת המענק הקטארי לכ-5,000 משפחות שהיו אמורות לקבלו. מקור במינהל האזרחי אישר בשיחה עם אל-מוניטור כי מאות פלסטינים נגרעו מרשימת הזכאים לקבל את המענק, רובם בגין השתתפות בהפגנות הגדר או בגין הפרחת בלוני תבערה. לדבריו, למערכת הביטחון הישראלית יש "רשימה שחורה" של פלסטינים שזכאים לכאורה לקבל את המענק הקטארי, אך לא עמדו החודש במבחן הזכאות שעורכת מערכת הביטחון מדי חודש בחודשו. עוד הוא אומר כי ישראל יודעת בדיוק אלו משפחות פלסטיניות זקוקות לסיוע ומי מהן עשו בסיוע שימוש לרעה.

גריעת מאות המשפחות מקבלת המענק התקבלה בעזה בהפתעה. מקור בחמאס ששוחח עם אל-מוניטור אומר כי "ישראל מחפשת תירוצים. אין לה שום זכות לעשות סלקציה ולגרוע (מהרשימה) מפגינים שהפגינו נגדה באמצעים לא אלימים. ההפגנה נגד הסגר היא הפגנה לגיטימית ואין לקשור בין הזכות להפגין לקבלת סיוע לנזקקים". לדבריו, הפלסטינים מתכוונים לדרוש ממצרים והאו"ם להתערב בנושא.

במסיבת עיתונאים שקיים ברצועה ביום חמישי [20 ביוני] טען ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה, כי ישראל מפרה את תנאי הפסקת האש שהושגו בתיווך מצרים, קטאר והאו"ם. עוד הוא אמר כי לישראל "אין כבוד" לשני מיליון תושבי הרצועה הנצורה, שלא חשו בינתיים שום שיפור בתנאי חייהם.

האמנם חלק מהכספים שמעבירה קטאר לעזה עושים את דרכם גם לפעילי הזרוע הצבאית של חמאס? מקור במינהל האזרחי אומר לאל-מוניטור, כי כמאה אלף משפחות עזתיות זכאיות לקבל את המענק הקטארי, וכי בעת חלוקת הכספים "מאסה גדולה של אנשים צובאים על תחנות החלוקה. ביניהם מתגנבים פעילים בעלי מעמד וכוח בחמאס אשר מתחזים לנזקקים כדי לקבל את הכסף".

עיקר הבעיה של ישראל הוא בפיקוח על הכסף היותר גדול, זה שקטאר מעבירה לשיפור התשתיות ברצועה. מסתבר כי על אף הפיקוח הישראלי ההדוק ופיקוח של נציגי האו"ם והמשלחת הקטארית, קיימות דרכים לעשות עסקאות סיבוביות עם קבלנים וסוחרים ברצועה שזכו במכרזי עבודות התשתית. "בכל זאת מדובר בארגון השולט בעזה בכוח הזרוע", אומר המקור, "הקבלנים הגדולים שאושרו על ידי ישראל ושזוכים לקבל עבודות ביצוע של סלילת כבישים, הנחת צינורות מים או שיפור קווי החשמל, נאלצים לשלם פרוטקשן לפעילי חמאס".

בעל חברה ישראלית המטפלת בתיאום אישורי העברת סחורות לעזה ושינוע מנמל אשדוד לכרם שלום, אומר לאל-מוניטור: "רק תמים יכול לחשוב שהכסף אינו זולג לחמאס". לדבריו, מקביליו הפלסטינים העובדים ברצועה מספרים על שיטה נפוצה, לפיה כל מי שזוכה לבצע עבודה בעזה חייב לשלם בין עשרה ל-22 אחוזים "עמלה" לאנשי חמאס כדי שיוכל לבצע את העבודה בביטחון. "נוח לכולם להגיד שלישראל יש פיקוח מלא", הוא אומר, "אבל אין דבר כזה פיקוח מלא, בעיקר לא בכסף הגדול באמת שמאפשר לבעלי עסקים ומבצעי עבודות תשתית להעביר 'דמי שתיקה' או 'דמי חסות' לחמאס. אלה הם כללי המשחק והם (הקבלנים) יודעים ומקבלים זאת. אם יסרבו, הם צפויים לרעוב לפת לחם".

עוד הוא מספר לאל-מוניטור כי סוחרים מעזה, המחויבים להציג חשבונית מס ("מוקאסה" בשפת השטחים) של רכישת סחורה למינהלת התיאום והקישור כדי לקבל אישור להכניסה לרצועה, נאלצים לשלם לפקידי חמאס "כופר" של 5 אחוזים מערך המוקאסה. אם לא יעשו כך, תישלל מהם הזכות לסחור בעזה.  

כך, בשיטות כאלה ואחרות, זורם כסף למנגנוני חמאס ברצועה לרבות לפעילי הזרוע הצבאית. האם בישראל מודעים לשיטות הללו? אין ספק שכן. האם ישראל מעלימה מכך עין? בחלק ניכר מהמקרים התשובה היא חיובית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept