ישראל פולס

מק-חרם: האם ממשלת ישראל "תחרים" את מקדונלד'ס?

p
המחבר
בקצרה
בעידן ממשל טראמפ בארה"ב ועליית הימין הפופוליסטי באירופה, הממשלה כבר לא חווה לחצים כבירים בנושא ההתנחלויות כמו בעבר. כעת כל דבר שנתפס כחרם על ישראל או על ההתנחלויות, נתקל במתקפת נגד חריפה ולרוב יעילה. כמו במקרה של מקדונלד'ס.

פורום נכי צה"ל למען ביטחון ישראל הציב השבוע [4 ביוני] מחוץ לסניפי מקדונלד'ס בתל אביב שלטי ענק הדומים בחזותם החיצונית לאלה המוצבים בכניסה לשטחי הגדה ורצועת עזה. "ישראלי שים לב! השטח שלפני הוא שטח M – שטח בשליטת חברה המחרימה חלקים ממדינת ישראל. הכניסה אליו מהווה תמיכה בחרם זה", נכתב עליהם. ישראלים רבים הצטלמו על רקע השלטים הללו בבחינת "מחרימים את המחרימים".

הקמפיין נגד ענקית המזון המהיר נולד בהמשך למכתב ששלח יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, לשרי האוצר והתחבורה בדרישה למנוע ממקדונלד'ס להתמודד במכרז להפעלת מסעדה בנתב"ג מכיוון שזו אינה פותחת סניפים בשטחים.

בעקבות המחאה המתרחבת פנה שר הכלכלה אלי כהן (הליכוד-כולנו) ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה למנוע את השתתפות החברה במכרז. בפנייתו הסתמך כהן על חוק החרם משנת 2011 שאוסר על חברות המחרימות את ההתנחלויות להשתתף במכרזים ממשלתיים. בשיחה עם אל-מוניטור טוען השר כהן כי מי שנפגע מהתנהלות מקדונלד'ס הם דווקא הפלסטינים, "כי אחרת היו מעסיקים את הפלסטינים על פי הדין והשכר הנהוג בישראל. אנחנו לא יכולים להכריח חברות לבוא ולפתוח (סניפים בשטחים), אבל לא נרשה לחברות שמחרימות חלקים מהמדינה שלנו להתמודד (במכרזים).''

על פי הדין הבינלאומי, ואף על פי הדין הישראלי, שטחי הגדה ורצועת עזה אינם מוגדרים כחלק ממדינת ישראל כי מעולם לא סופחו אליה, אולם החוק מתגבר על כך. בהגדרת חרם על מדינת ישראל מכליל החוק גם אזור שנמצא בשליטתה של ישראל.

במכתבו הפנה דגן אצבע מאשימה כלפי עמרי פדן, העומד בראש זכיינית מקדונלד'ס ישראל. פדן הוא ממקימי "שלום עכשיו" ולמעשה זאת לא הפעם הראשונה שבה אנשי ימין תוקפים אותו. כך היה ב-2013 על רקע סירובו של פדן לפתוח סניף בקניון חדש באריאל. מהנהלת הרשת נמסר אז כי הימנעותם מפעילות בשטחים "תמיד הייתה המדיניות של הרשת". ב-2015 פעילי ימין הסיתו נגד מקדונלד'ס ופדן ברשתות החברתיות, וטענו כי הוא מפלה את החיילים ותורם לפלסטינים.

מלחמת המפרץ, הסכמי מדריד והסכמי אוסלו גרמו להתפוררות משמעותית של החרם הערבי על ישראל, שהחל עוד ב-1945 לפני קום המדינה. הארץ נפתחה לפעילות ענפה של חברות בינלאומיות ובהן מקדונלד'ס. זו פתחה את הסניף הראשון שלה בישראל באוקטובר 1993. כיום לרשת יש כ-185 סניפים בישראל, והזיכיון להפעלתם שייך לחברת אלוניאל שבראשה עומד פדן.

אם פעם חרם על ישראל או על ההתנחלויות היה מתקבל כדבר מצער אך בלתי נמנע, כעת בעידן ממשל טראמפ בארה"ב ועליית הימין הפופוליסטי באירופה ישראל כבר לא חווה לחצים כבירים בנושא ההתנחלויות כמו בעבר. כל דבר שנתפס כחרם על ישראל או על ההתנחלויות, נתקל כעת במתקפת נגד חריפה ולרוב גם יעילה.

ב-2018 התפוצצה פרשת AIRBNB, חברת ענק להשכרת דירות לטווח הקצר, שהחליטה בלחץ ארגוני ה-BDS שלא לפרסם מודעות לבתים בהתנחלויות. לאחר מתקפת נגד אדירה שכללה תביעות משפטיות וסדרת גינויים מצד פוליטיקאים וארגונים חוץ-ממשלתיים בארץ ובעולם, החברה חזרה בה.

"המקרה של AIRBNBהיה מקרה בוחן", קובע דן דייקר, מומחה ללוחמה ב-BDS במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. "עקב ההחלטה של AIRBNB, תנועות החרם בעולם נרדפות לפינה", הוא אומר לאל-מוניטור. "תומכות בנו מדינות רבות ובראש ובראשונה ארה"ב. בעיקר מושל פלורידה שהיה הראשון מכל המושלים להעביר חקיקה שמוציאה מחוץ לחוק את ה-BDS. הוא זה שרדף אחרי AIRBNB ולחץ עליהם חזק מאוד כדי להפוך את ההחלטה שהוא הגדיר כאנטישמית".

כיום השוק הישראלי רווי חברות בינלאומיות. שר ישראלי יכול להרשות לעצמו לפעול נגד חברת ענק כמו מקדונלד'ס ולא לחשוש שהחברה תעזוב את הארץ. יחד עם זאת ממשלת ישראל לא מכריזה, בינתיים, על ניצחון על ה-BDS וממשיכה להשקיע מיליונים במאבק נגדה, אולי כיוון שהעניין משרת פוליטית את הממשלה.

בשנים האחרונות הצליחה תנועת החרם העולמית לזקוף לזכותה כמה הצלחות, אך הן בעיקר סימבוליות. כך למשל, בשנת 2017 המועצה לזכויות אדם של האו"ם גיבשה "רשימה שחורה" של חברות ישראליות ובינלאומיות הפעילות באופן ישיר או עקיף בהתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן. הרשימה הנ"ל כוללת למעלה מ-200 חברות, אך פרסומה נדחה עד כה מספר פעמים. בסוף 2018 הפרלמנטים של צ'ילה ואירלנד אישרו הצעה הקוראת לממשלותיהן לפעול להחרמת ההתנחלויות בכל הסכם עתידי עם ישראל וכן לקיים בחינה מחודשת של כל הסכמי העבר. ההשפעה הישירה של ההחלטות הללו על הכלכלה הישראלית היא מזערית בינתיים.

דייקר סבור שהשינוי הגדול נובע מהשתנות העולם הערבי: "אנו רואים מהפך בעולם הערבי הסוני, הוא מוביל את הקו נגד חרמות על ישראל כי הוא זקוק לישראל בתור שותפה. למעשה, ההנהגה הפלסטינית והארגונים הלא רשמיים הפלסטינים מוצאים את עצמם מבודדים. נוצר כאן אפקט הרתעתי משמעותי".

יריב אופנהיימר, מנהל קואליציית שתי המדינות ביוזמת ז'נבה, חולק על מסקנותיו של דייקר ביחס לכך שהעולם השלים עם השליטה הישראלית בשטחים הכבושים. בשיחה עם אל-מוניטור טען אופנהיימר כי נושא השטחים עדיין נמצא על השולחן של הקהיליה הבינלאומית. "נכון שיש כיום יותר כוח בצד הימני", הוא אומר, "אך בשורה התחתונה כשחברות בינלאומיות עושות שיקול גלובלי, נושא השטחים עדיין נמצא על סדר היום. הרבה אמנים לא באים לכאן. אני חושב שהחרם הימני על מקדונלד'ס הוא מעשה מכוער מאוד. כיצד אפשר להכריח באופן חוקי עסקים ואנשים להשקיע במקום בו הם לא מאמינים מבחינה מצפונית? הניסיון של המדינה לכפות עליהם לפתוח עסק במקום ששם אין להם עניין בו זה מאוד דורסני. זה צריך להדאיג כל אחד".

ובחזרה למקדונלד'ס. בזמנו כניסת רשת המזון המהיר לישראל נתפסה כאן כפריצה מיוחלת לעולם הגדול, זה שכבר לא מתעלם ולא מחרים את ישראל. כעת, פתיחה ובמיוחד אי-פתיחה של סניף מעבר לקו הירוק הפכו לעניין פוליטי בוער. מאחורי ראשי המתנחלים ופעילי הימין שתוקפים רשתות ענק ובעליהן שלא מתיישרים עם "המציאות החדשה", ניצבת ממשלת ישראל. היא בעצם מאותתת כך לכל החברות הבינלאומיות: מי שיחרים את ההתנחלויות יוחרם בעצמו.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

קסניה סבטלובה שימשה בתור פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. היא סיקרה את הגדה המערבית ואת רצועת עזה והביאה תחקירים ודיווחים מיוחדים מסוריה, לבנון, לוב, מצרים, תוניסיה ומדינות המפרץ הפרסי. קסניה סבטלובה נולדה במוסקבה, השלימה את לימודיה לתואר ראשון ושני במזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היא דוברת אנגלית, עברית, רוסית וערבית. בכנסת ה20 שימשה כחברת כנסת מטעם מפלגת התנועה והייתה חברה בועדת חוץ וביטחון של הכנסת. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept