ישראל פולס

בית המשפט מיישר קו עם הממשלה: הרשות הפלסטינית היא רשות של טרור

p
המחבר
בקצרה
ההחלטה התקדימית של בית המשפט המחוזי בירושלים כי הרשות הפלסטינית אחראית לפיגועי טרור גם אם אלה לא בוצעו ע"י אנשיה עונה על ציפיות הימין ומתעלמת משיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין אבו מאזן לישראל שמנע פיגועים רבים.

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע בשבוע שעבר [8 ביוני] בהחלטה תקדימית, כי הרשות הפלסטינית אחראית לפיגועי טרור גם אם אלה לא בוצעו על ידי אנשיה אלא על ידי פעילי הג'יהאד האסלאמי או חמאס. הפסיקה באה בעקבות 17 תביעות נזיקין שהוגשו בעשרים השנים האחרונות על ידי בני משפחותיהם של קורבנות טרור. את המשפחות ייצגה עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, מייסדת עמותת "שורת הדין" המנהלת תביעות ענק נגד ארגוני טרור.

התביעה הראשונה היא של משפחת החייל ואדים נורז'יץ' שנרצח באכזריות בתחילת האינתיפאדה השנייה [אוקטובר 2000] כאשר נקלע בטעות לרמאללה עם חייל נוסף, יוסי אברהמי. השניים נלקחו לתחנת משטרה מקומית על ידי שוטרים פלסטינים ושם המון זועם רצח אותם בדם קר והתעלל בגופותיהם. הלינץ', אשר תועד ע"י צלם רשת טלוויזיה איטלקית, עורר זעזוע רב בישראל ובעולם ונחשב לאחד ממאיצי האינתיפאדה שעלתה בחייהם של כ-1,050 ישראלים ויותר מ-3,000 פלסטינים.

תביעה נוספת הגישו בני משפחת גביש, שב-2002 מחבל חדר לביתם באלון מורה ורצח בירי את ההורים, הסבא והנכד. תביעה אחרת הוגשה על ידי בני משפחתם של בני הזוג יוסף וחנה דיקשטיין, שנרצחו עם בנם הקטן בפיגוע ירי בדרום הר חברון ב-2002. תביעה נגד הרשות הוגשה גם על ידי כשישים מורי דרך ישראלים, שלטענתם פרנסתם נפגעה בתקופת האינתיפאדה השנייה. כל התביעות אוחדו לתיק אחד בשל הסוגייה התקדימית, וסך הדרישה לפיצויים מהרשות הפלסטינית עומד על למעלה ממיליארד שקלים.

בפסק הדין קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס השופט משה דרורי כי הרשות הפלסטינית , הן בימי היו"ר יאסר ערפאת והן בימי יורשו בתפקיד מחמוד עבאס (אבו מאזן), התנהגה כמי שלוקחת אחריות בדיעבד על הפיגועים ואף מעודדת אותם, גם אם לא תוכננו על ידה או בוצעו על ידי אנשיה. השופט דרורי קבע כי אחריות הרשות הפלסטינית ואש"ף נמדדת בארבעה מישורים – אידאולוגי, כספי, מעשי ותקשורתי. הכרעתו לגבי שלושת הראשונים הייתה כי הרשות נושאת באחריות לפיגועים.

לתפיסת השופט דרורי, המעשים שביצעה הרשות הם אלה אשר הביאו אותו למסקנה באשר לאחריותה לפיגועים. מדובר בשיבוץ שמם של המפגעים בכיכרות ורחובות, עריכת טקסים לזכרם של מפגעים שהידים ולשחרורם של מפגעים אסירים, הצהרות של מנהיגי הרשות ערפאת ואבו מאזן כי כל האסירים נשלחו 'על ידינו', מימון האסירים עד היום, תמיכה במשפחות האסירים, העלאת אסירים בדרגות צבאיות במהלך תקופות המאסר שלהם כאשר פועל יוצא מכך הוא עלייה משמעותית בשכרם, מתן הטבות כלכליות למשפחות השהידים ועוד.

בתגובה לפסק הדין אמרה עוה"ד דרשן-לייטנר, כי "המטרה הפלסטינית הייתה רצח עם כנגד יהודים בישראל, ועל כן עליה לשלם כעת״. דברים אלה מתעלמים מהעמדה הפלסטינית הרואה בשהידים ובאסירים לוחמי חופש הנלחמים בכיבוש הישראלי ועוולותיו. בדצמבר 2018, למשל, תקפה ח"כ חנין זועבי הצעת חוק לגירוש משפחות מחבלים וטענה כי מדובר בענישה קולקטיבית כלפי "בני משפחה של לוחמי חופש פלסטינים".

את פסיקתו של השופט דרורי יש לנתח בשלושה היבטים:

  1. בית המשפט המחוזי בירושלים – מאז ששרת המשפטים לשעבר איילת שקד הפקיעה מבג"ץ את הסמכות לדון בעתירות נגד רשויות או גופים הפועלים ביהודה ושומרון והעבירה אותן לבית המשפט המחוזי בירושלים (למשל עתירות של פלסטינים שאדמותיהם הפרטיות הופקעו), בית המשפט הזה פוסק בעניינם של פלסטינים בדיוק כפי שהימין בישראל מצפה ממנו.
  1. פסיקותיו השנויות במחלוקת של השופט דרורי – סגן נשיא המחוזי בדימוס נודע בפסיקותיו השנויות במחלוקת. בחודש נובמבר 2018, למשל, הוא קבע בהחלטה תקדימית כי חוק הלאום מאפשר לכל יהודי באשר הוא, גם אם אינו אזרח ישראלי, לתבוע בישראל טרוריסטים. כששמו הועלה כמועמד לבית המשפט העליון בשנת 2009, התקבלו בלשכת נשיאת בית המשפט העליון לשעבר השופטת דורית בייניש עשרות פניות של אזרחים שטענו כי השופט דרורי הוא גזען. בין השאר הוצגה אז פסיקתו בעניינו של אברך,  איתמר ביטון, שדרס קופאית בסופרמרקט. השופט דרורי החליט לא להרשיעו מחשש שרישום פלילי יפגע בתקוותו של האברך להתמנות לבית הדין הרבני  ואף הסביר כי הוא (האברך) ביקש מחילה "כפי שדרש הרמב"ם". באתה שנה ערך העיתון גלובס תחקיר על פסיקותיו של דרורי ומצא כי בכל פסקי הדין המשמעותיים שלו שולטת תורת ישראל. מבחינתו, החדרת המשפט העברי למערכת המשפט הישראלית היא מעשה שליחות, כפי שאמר שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' מאיחוד מפלגות הימין: "להשיב את משפט התורה למכונו" [3 ביוני].
  2. דעת הקהל הישראלית –  התבנית שעוצבה בשנים האחרונות, לא מעט בהשראתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, גורסת שהרשות הפלסטינית מעודדת טרור ושאבו מאזן הוא המסית העיקרי. אמנם שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות נמשך על אף הנתק המדיני; ואמנם אבו מאזן דבק בו ללא מורא ואף כינה אותו בעבר "מקודש"; ואמנם שיתוף הפעולה הזה מנע בשנים האחרונות פיגועים רבים. ובכל זאת נתניהו אינו מתבטא בעניין, אלא מציג את היו"ר הפלסטיני כאויב מחרחר מלחמה שמסית לשנאת יהודים. השופט דרורי, בקביעתו כי הרשות אחראית לסדרת פיגועים בימי האינתיפאדה השנייה, לא התייחס כלל לשיתוף הפעולה הביטחוני הזה, אלא יצר מצג של רשות טרור אשר כל מעשיה, מאז ערפאת וכלה באבו מאזן, מטרתם לעודד פלסטינים לבצע פיגועים.

לדברי עו"ד דרשן-לייטנר, בעקבות הפסיקה יפנו התובעים למשרד האוצר בדרישה לעקל חשבונות של הרשות הפלסטינית. אם אכן יעוקלו כספי הרשות שבידי ישראל, יתווסף נדבך נוסף למאות מיליוני השקלים של הרשות שכבר מוקפאים בישראל מאז חודש אפריל בעקבות חוק הקיזוז. חוק אשר בגינו מצויה הרשות בסכנת קריסה כלכלית.

בית המשפט המחוזי עדיין לא קבע את גובה הפיצויים שהרשות הפלסטינית תחויב בהם, אבל ההחלטה התקדימית של השופט דרורי כבר מצטרפת לאווירה הכללית בישראל כלפי הרשות –  רבים מאמינים שאבו מאזן אחראי לפיגועים נגד ישראלים.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept