התחזית הפסימית של משרד האוצר

מדינת ישראל נמצאת בתוך תקופת בחירות כבר למעלה משנה. המשמעות הישירה לכך היא שהממשלה משותקת ואינה יכולה להניע תהליכים ולקדם תכנית ורפורמות, ובמשרד האוצר מזהירים ממשבר כלכלי.

al-monitor .

ינו 15, 2020

קשה היה להתעלם בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ראשון [12 בינואר] מהניגוד שבין האמירות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בדבר ההישגים והאיתנות הכלכלית של המדינה, לבין התמונה הפסימית שהוצגה על ידי פקידי האוצר הבכירים בדבר גירעון צומח צפוי של 4.2% בשנת 2021 והצורך בצעדים ממשיים ומיידיים לטיפול בו.

אחד השרים שהשתתפו בישיבה אמר לעיתון הכלכלי גלובס, כי "עובדת היותנו במערכת בחירות מתמשכת הופכת את השרים לכמעט סטטיסטים בהצגה...אין לנו ממש כלים להתמודד עם הבעיות, ובעיקר עם הגירעון. כולנו יודעים שבבעיה הזו תטפל ככל הנראה ממשלה בהרכב שונה, מי יודע אפילו שונה לחלוטין, ולכן אין ממש טעם לדבר על זה עכשיו".

הנתונים הכלכליים של מדינת ישראל אינם שליליים בלבד, שכן ישראל מראה יציבות כלכלית, אבטלה נמוכה ויכולת גיוס הון טובה בשווקים העולמיים. עם זאת אנשי האוצר הציגו בישיבה כמה נתונים בעייתיים ובראשם ירידה בהכנסות המדינה ממסים ועלייה בהוצאות הממשלה בשנת הבחירות. במהלך הישיבה קטע נתניהו את דברי בכירי האוצר וטען כי התחזית שלהם לא מבוססת מספיק, שכן לא ברור איזה ממשלה תקום אחרי הבחירות ומה תוכל לעשות בשנה הקרובה.

לאחר הישיבה אמר אחד מבכירי האוצר לאל-מוניטור כי תחזיתם הייתה דווקא שמרנית לאור המבוי הפוליטי הסתום הצפוי גם לאחר הבחירות ב-2 במארס. כידוע, מדינת ישראל נמצאת בתוך תקופת בחירות כבר למעלה משנה. המשמעות הישירה של המצב הזה היא שהממשלה משותקת ואינה יכולה להניע תהליכים, תוכניות או רפורמות חדשות, אלא רק להמשיך ביישום המדיניות שנקבעה עד דצמבר 2018.

הדוגמאות לכך הן רבות. כאן באל-מוניטור כתבנו לפני כחודש [13 בדצמבר] על אוכלוסיית הנשים בזנות, שתקציבים לשיקומן נתקעו בשל אזלת היד הממשלתית ושיתוק הכנסת. דוגמא אחרת היא תכנית החומש למגזר הדרוזי והצ'רקסי שהסתיימה זה עתה בדצמבר 2019. התכנית הביאה לשינוי ממשי במגזר, למשל לתוצאות טובות במבחני הבגרות. לפני כחצי שנה פנו ראשי העדות הללו למשרדי הממשלה כדי לקדם תכנית חדשה. הבסיס לתכנית החדשה הזו אמנם קיים, אך בגלל השיתוק הפוליטי והעובדה כי מדובר בתכנית בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקלים, השרים הרלוונטיים לא דנו בה עד אותו הרגע ולא הביאו אותה לאישור הממשלה. ראשי רשויות דרוזיות איימו בשביתה, ורק אז אישרה הממשלה תקציב זמני בהיקף של 250 מיליון שקלים שקוצצו ממקומות אחרים. הסכום הזה מספיק בקושי רק להמשכיות של פרויקטים קיימים.

גורל דומה צפוי לתכנית החומש למגזר הערבי שאמורה להסתיים השנה [2020] וגם לה הישגים יפים. תכנית המשך הכרחית גם כאן, אבל בינתיים אף אחד לא התחיל לעבוד עליה כי אין הנחיה מתאימה מהשרים הממונים.

בעיות אחרות של השיתוק הפוליטי הן במינוי בכירים. למשטרת ישראל אין מפכ"ל קבוע מאז שרוני אלשיך סיים את תפקידו בדצמבר 2018. בשל מערכת הבחירות אסר בזמנו היועץ המשפטי לממשלה למנות מפכ"ל קבוע, ומאז מכהן כממלא מקום סגן המפכ"ל מוטי כהן. כך גם המינוי לראש שירות בתי הסוהר והמינוי למפקד שירותי הכבאות וההצלה הארצי.

במשרד המשפטים השיתוק הזה הביא לעימותים בין השר הממונה אמיר אוחנה לבין יועץ המשפטי לממשלה. לאחר פרישת פרקליט המדינה שי ניצן ניסה אוחנה למנות לממלאת מקום את אורלי בן ארי גינזברג, אך היועץ המשפטי בסיוע בג"ץ קבע כי שר בממשלת מעבר חייב לקבל את הסכמתו [של היועץ] למינוי כזה.

נחזור לכלכלה. בעיית היסוד בהעדר ממשלה שקיבלה את אמון הכנסת היא חוסר היכולת להכין ולאשר תקציב מדינה חדש לשנת 2020 – בממשלה ובכנסת. תקציב כזה מכיל בתוכו רפורמות ושינויים הנדרשים לאיזון תקציבי וליישום מדיניות הממשלה בתחומים שונים. באוצר הכינו תקציב בסיסי כזה, אבל המבוי הפוליטי הסתום מנע את הדיון בו ואת אישורו.

בשלב הזה המסגרת התקציבית המותרת למשרדי הממשלה היא אותה המסגרת של תקציב 2019 בתוספת עליית המדד. החוק קובע כי האוצר אמון על הפיקוח על ההוצאות הממשלתיות. המשמעות היא שליטה מלאה של הפקידים, ובראשם החשב הכללי באוצר והממונה על התקציבים על פעילות הממשלה. מנכ"ל משרד ממשלתי אמר לאל-מוניטור, כי במצב כזה הפקידים המקצועיים לא סובלים מהנחתות פוליטיות, אבל מנגד אין להם יכולת לקדם נושאים חדשים או רפורמות דחופות.

במשרד האוצר טוענים כי בשל העדר תקציב מדינה מאושר והיעדר יכולת לבצע רפורמות, הגירעון התקציבי ב-2021 יגיע ל-30 מיליארד שקלים, קרי 4.2% מסך התקציב. מדובר בשיעור גבוה יחסי לישראל, שנהנתה בשנים האחרונות מגירעון נמוך (סביב 2% בשנה) וצמיחה טובה. בתכנית האוצר צעדים מרחיקי לכת כדוגמת ביטול פטורים ממסים וקיצוץ תקציבי, אחרת הגירעון הזה צפוי לצמוח. אלא שעד שלא תקום ממשלה חדשה אין אפשרות לקבל החלטות כאלה, ומכאן הפסימיות של פקידי האוצר והחשש כי ככל שהמבוי הסתום יימשך, הבעיות הכלכליות יהפכו למשבר של ממש.

המצב הכלכלי היה אחד הנימוקים לניסיון של הליכוד וכחול לבן לקדם משא ומתן להקמת ממשלת אחדות בנובמבר-דצמבר [2019]. ממשלה כזו, שלא תלויה במפלגות קטנות, יכולה הייתה לדחות דרישות קואליציוניות מגזריות, אך מסיבות פוליטיות שונות היא לא קמה. קואליציה כזו אמנם מאוד נחוצה לישראל, אבל לאור המצב הפוליטי הנוכחי ספק רב אם היא תקום גם לאחר הבחירות במארס.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
הניצחון המר של הרשימה המשותפת
שלומי אלדר | | מרץ 3, 2020
האם "ממשלת הריבונות" תקבל מטראמפ אור אדום?
עקיבא אלדר | | מרץ 3, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020