האם פוטין יהיה השושבין של הסדרה בין ישראל לחמאס?

מאחורי ביקורם של ראשי הנהגת חמאס במוסקבה עומד רצונם לגייס את פוטין למגעי ההסדרה עם ישראל. מבחינת חמאס, רוסיה צריכה להיות שחקן משנה מאחורי הקלעים, שכן ביכולתה להפעיל לחץ אפקטיבי על נתניהו.

al-monitor .

נושאים מכוסים

השפעה רוסית

מרץ 4, 2020

בעוד ישראל עסוקה במערכת בחירות טעונה וגורלית, הגיעו ראשי חמאס לקרמלין לפגישה עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב [2 במארס]. הפגישה הזאת לא זכתה כמעט לסיקור בישראל, ונדמה כי גם אם הביקור החמאסי במוסקבה היה מתקיים בימים רגילים בנימין נתניהו או בני גנץ לא היו מגנים את הנשיא פוטין על שאירח את ראשי הארגון המוגדר ע"י ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות נוספות כארגון טרור. אפשר רק לנחש מה הייתה תגובת בכירי המערכת הפוליטית בישראל אם ביקור כזה היה מתקיים במדינה אירופית, אסייתית או באמריקה הלטינית. אבל כשפוטין פותח את שערי הקרמלין לחמאס, נתניהו מעדיף לשתוק.

לפגישה במוסקבה הגיעו ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה, סגנו סאלח אל ערורי וחבר הלשכה המדינית מוסא אבו מרזוק. בציוץ בטוויטר התהדר מרזוק בשיחות הרשמיות והפוריות, ואף צירף צילום של הנייה ושלו מעניקים יחד לשר החוץ הרוסי לברוב שי צנוע – ציור של מסגד אל אקצא ויונה (יונת שלום?) מרחפת ממעל.

אין זו הפעם הראשונה שראשי חמאס מתקבלים בחמימות במוסקבה. ראש הלשכה המדינית של חמאס לשעבר, חאלד משעל, ביקר במוסקבה במארס 2006 בראשות משלחת של ראשי התנועה מעזה ומדמשק, שבועות אחדים לאחר שחמאס זכה בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ואיסמעיל הנייה מונה לראש הממשלה. בתחילה אמור היה משעל לפגוש את הנשיא פוטין, אבל ברגע האחרון שונה דרג הביקור ומשלחת חמאס נאלצה להסתפק בשר החוץ לברוב, בפגישה בלשכת משרד החוץ בעיר. רק למחרת הפגישה ערכו ראשי חמאס סיור מתוקשר בקרמלין.

הביקור אז ב-2006 יכול היה אולי לשנות את המציאות העגומה של עזה וחמאס, אשר חיפשה הכרה בינלאומית שתחלץ אותה מהבידוד והסגר החלקי שהטילה ישראל על הרצועה (בימים ההם לפני ההפיכה שביצעה התנועה ביוני 2007). אבל משעל, במקום להתנהג כדיפלומט מחושב, חזר על המנטרה שלא השתנתה מאז, והצהיר בפני לברוב "לעולם לא נכיר בישראל". גם נוסחת פשרה בדמות ניסוח מעומעם שהציעה מוסקבה לחמאס, לא התקבלה ע"י משעל, ששב לדמשק בידיים ריקות, עם סגר ובידוד על עזה שנמשכים עד עצם היום הזה.

משעל פגש את לברוב שוב באוגוסט 2015, בקטאר, כשנה לאחר מבצע "צוק איתן". אז הוא ביקש סיוע לרצועה נוכח הרס התשתיות המחריד ואלפי ההרוגים והפצועים מהפצצות צה"ל. למעט הנהונים באשר למצבה העגום של הרצועה, לא קיבל חמאס מלברוב דבר. כעת הנהגת התנועה שוב מנסה לגייס את מוסקבה לסייע לה, הפעם כדי להשלים את ההסדרה עם ישראל או לפחות לקבל ערבויות למימושה.

מאז פגישתו של לברוב עם משעל לפני 14 שנים בקרמלין, חל שינוי לא רק בחמאס אלא גם במערך היחסים בין מוסקבה לירושלים. אחרי שנים של סרבנות הפנימו בחמאס כי מדיניות ה"לא" שלהם לא קידמה אותם במילימטר. הסדרה עם ישראל אמנם אינה מהווה הכרה רשמית בקיומה של מדינת ישראל, אבל היא ללא ספק הודאה שבשתיקה לכך. 

ההסכם בין ישראל לחמאס שהתגבש בשנה האחרונה ומכונה "הסדרה", מחייב הפסקת פעולות מזוינות (פעולות טרור) מצד חמאס בתמורה להקלות כלכליות. כלומר הכרה דה פקטו ללא הכרזה רשמית פומבית. לא בכדי מבקרי חמאס בתוך עזה טוענים כי הארגון זנח את דרך הג'יהאד והמאבק המזוין.

הנייה מבין שמילה אחת של פוטין לנתניהו היא בעלת משקל רב יותר מכל השיחות שמנהלים ראשי המודיעין המצרי עם בכירי מערכת הביטחון הישראלית, ראש השב"כ נדב ארגמן וראש המל"ל מאיר בן שבת. חסות של פוטין על המגעים להסדרה יכולה, מנקודת הראות של חמאס, לסייע לו להניע את קידום ההסדרה –  בהנחה כמובן שהרוסים יקבלו עליהם תפקיד של מתווך מעורב וששני הצדדים ישתפו פעולה.

ככלל, שני הצדדים, ישראל וחמאס, מעוניינים בהסדרה ומוכנים לשלם את המחיר הנדרש תמורתה. מבחינת חמאס מדובר בוויתור על הג'יהאד, שהוא כאמור הכרה שבשתיקה בקיומה של מדינת ישראל. לכך יש משמעות נוספת: השלמה עם כך שגבול ההתנתקות מעזה [2005] הוא קו הגבול בין עזה לישראל, כלומר סוף חלום שחרור אדמת הווקף (אדמת הקודש של פלסטין). מבחינת נתניהו, הסדרה עם חמאס משמעה הסכם עם ארגון טרור שהצליח להטיל אימה על ישראל. כעת אותו נתניהו, שטען שיש לחסל את חמאס, מוכן להרכין את ראשו ולהגיע עמו להסכם.  

בחודשים האחרונים נתניהו מאפשר הזרמת כסף קטארי לרצועה, שמחזיק את חמאס בחיים. הוא גם מוכן להקלות מפליגות, לרבות הנפקת אלפי אישורי עבודה לפועלים מעזה ואישור פרויקטים כלכליים אשר סביר שינציחו את שלטון חמאס ברצועה. וכל זאת למרות שחמאס לא מונע מהג'יהאד האסלאמי לירות רקטות לעבר ישראל באין ספור סבבים בחודשים האחרונים.

היחסים שחמאס מעוניין לייצר עם מוסקבה לא נועדו להחליף את התיווך המצרי. אף אחד ממנהיגי התנועה לא משלה את עצמו שמצרים תוותר על עמדת המתווך. בחמאס גם מבינים כי הדבר אינו רצוי ואינו אפשרי מבחינתם, נוכח השליטה המצרית על צינור החמצן של עזה – מעבר רפיח. אבל, לשיטתו של הנייה וראשי התנועה האחרים מוסקבה צריכה להיות שחקן משנה מאחורי הקלעים, שכן ביכולתה להפעיל לחץ אפקטיבי על נתניהו, אשר יחשוב פעמיים לפני שיאמר "לא" לפוטין.

עד כה נתניהו וראשי מערכת הביטחון התנהלו מול ראשי המודיעין המצרי בסוגיית עזה בתיאום מלא ובהבנה מלאה. הן ישראל והן מצרים רואות בחמאס ארגון בעייתי שיש לנהוג בו בחשדנות רבה. לראיה, ההגבלות על הנייה שהטילה מצרים בעקבות ביקורו האחרון באיראן. כניסתו האפשרית של שחקן משמעותי כמוסקבה למגעי ההסדרה, אפילו על בסיס "חצי משרה", עשויה לשנות את כללי המשחק הברורים שנוצרו מאז נפילת האחים המוסלמים במצרים לפני כשש שנים [2013]. עם זאת, יש לזה יתרון שאי אפשר להתכחש לו – ישראל וחמאס גם יחד יודעות שעם הסכם הסדרה אשר מאחוריו עומד אפוטרופוס בעל משקל כבד כמו מוסקבה, אסור לשחק.  

 

מאמרים מומלצים

הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
גורלו הפוליטי והאישי של נתניהו תלוי על בלון
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 13, 2020
חמאס לנתניהו ובנט: לא מפחדים ממלחמה
שלומי אלדר | עזה | פבר 12, 2020
גם נשיא המדינה מזהיר: החלטות ביטחוניות מתקבלות משיקולים פוליטיים
שלומי אלדר | | פבר 11, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020